תכנון עירוני

אנרכיזם ותכנון / אנרכיזם בתכנון

פרופ’ רחל קלוש מגיבה למאמרו של יוברט לו יון The Dilemma of Planning. לטענתה הגישה הביקורתית אותה מציג יוברט מדגישה את ההיבריס המקצועי ורואה בתכנון כוח עיקרי בעיצוב המרחב, תוך שהיא מתעלמת מהעובדה שהמשתמשים במרחב שותפים לא פחות משמעותיים מהמתכננים בייצורו. היא מפנה אל האנרכיזם, לא רק כאמצעי לייצר מודלים תכנוניים אלטרנטיביים, אלא בעיקר כדי לשאוב השראה עבור פרקטיקות תכנוניות המדגישות פעולה ישירה ללא מתווכים ודורשות מהמתכננים לקחת אחריות אישית ולפעול למימוש אלטרנטיבות בשטח. פרקטיקות אלו מעודדות התארגנות לא היררכית הגורסת שותפות בידע תוך ויתור מרצון על השתייכות למבני כוח, כולל אלה המוקנים באמצעות ידע מקצועי ומתן ביטוי לתהליכי השינוי בעשייה יומיומית אשר מחייבת את המתכננים להשיל מעצמם חלקים גדולים מהסוציאליזציה המקצועית הפריבילגית.

‘דילמת התכנון’ לפי יוברט לו-יון

יוברט לו יון במאמר מצולם, חוזר אל המאמר החשוב שכתב "תכנון-פתרון או בעיה?" ומציג גרסה עדכנית יותר שלו. בשבועות הקרובים נציג דיון בין חוקרים מובילים בתחום התכנון סביב השאלה שהעלה פרופ' לו-יון וכיצד המורשת הביקורתית שפיתח השפיעה על עבודתם.

לאתגר את האורתודוקסיה התכנונית בירוחם

הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".

האם מודל ״עיר 15 הדקות״ מבטיח צדק חברתי?

מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים

שנויים במחלוקת #2 | פארק המושבה, זכרון יעקב

פארק המושבה בזכרון יעקב, בדומה לפארקים עירוניים גדולים ויקרים אחרים שהוקמו בשנים האחרונות, מהודר ומטופח מאוד אך הוא גם מרחב סטרילי, מבודד ומגודר, בעל שעות פתיחה מצומצמות. האם הפארק מתפקד כמרחב ציבורי התורם לתושבי העיר והאזור? מי זקוק לפארק הזה באמת?

רמלה # 2 | תכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה

רשימה זו מנתחת את תוכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה מהיבטים שונים. במטרה להעמיק את הידע וההבנה של העיר כמרחב חברתי וגאוגרפי וכבסיס לגיבוש מתווה להתחדשות עירונית

שנויים במחלוקת #1 | מול החוף וילג’, חדרה

מגה-מתחם הקניות החדש 'מול החוף וילג'' בחדרה הוא פרויקט שנוי במחלוקת המעורר שאלות רבות בנושאי ברות-קיימא כלכלית וסביבתית, תכנון עירוני, עיצוב אדריכלי, פרוגרמה וחברה. מה צופן לו העתיד, בייחוד על רקע מגמות של דעיכת המסחר הקמעונאי?

מגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר

פאנל שאורגן ביום האורבניזם העולמי ע”י ארגון הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב והונחה על ידי פרופ' טלי חתוקה עסק במגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר. מהם דפוסי התכנון בעיר של המאה ה-21 וכיצד השפיע עליהם משבר הקורונה?

טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה -21

כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי

דפוסי תכנון

אסופת מאמרים חדשה בעריכת טלי חתוקה מאגדת מאמרים שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, המציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21

תכנון כוללני ותוכניות מתאר במערכת התכנון הישראלית

מקומן של תכניות מתאר כוללניות לרשויות מקומיות במדרג התכנון הסטטוטורי הוא מרכזי, עם זאת עולה השאלה האם הן אכן מתפקדות כמתוות מדניות תכנון כוללת? כיצד ניתן להעריך את המימוש/אי המימוש של תכניות כוללניות? והאם אי מימוש הוא בהכרח כישלון?

את מי משרתת הרשות המקומית בעידן הניאוליברלי? המקרה של שכונת מונטיפיורי בתל-אביב-יפו

שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית מזה מספר שנים. האם זו התחדשות אורגנית או מתוכננת? איזה חזון מציעה העיר והאם הרשות המקומית שומרת על האינטרסים הציבוריים בעידן של 'העיר היזמית'?

מודלים לתכנון עירוני ואזורי של סביבות בריאות: פנינו לאן?

הזיקה בין בריאות לתכנון עירוני רלוונטית מתמיד, אך מה הן סביבות חיים בריאות? דווקא בעידן הקורונה יש לשאול כיצד יכול התכנון לתרום לבריאות הציבור, בניגוד למצב כיום שבו מקדמות הערים בעיקר אזורים ממותגים של תעשיית הבריאות. מאמרה של פרופ' אן פורסיית' מציע קידום ערים בריאות באמצעות שילוב בין הגישות הכלכליות לחברתיות.

התחדשות אזורי תעשייה ישנים: הזדמנות לעיר בת קיימא וחסינה

לאחר עשורים של אזור והפרדת שימושים לאחרונה מבינים את הערך של שכונות בעלות שימושים מעורבים, זו ההזדמנות לשלב את אזורי התעשייה הישנים לתוך המרקם העירוני. תכנית של משרד פרייס פילצר יעבץ אדריכלים לאזור תעשייה כפר סבא מציעה אסטרטגיה לחידוש אזור התעשייה

להחזיר את הרחובות לציבור: הכביש כמרחב ציבורי

בעולם כבר החלה תנועה הקוראת לסגור כבישי ענק ולהסב אותם למרחב ציבורי. הטכנולוגיה העתידית בתחום התחבורה אמורה לאפשר זאת. גם היום, על אף שאנחנו עדיין לא שם טכנולוגית, כבר יש מקומות שעושים פרויקטים בכיון. דוגמה מטורנטו וניו זילנד

שמאים או מתכננים- מי באמת מוביל את התכנון העירוני?

ד"ר אורי אנזנברג בילה שנה וחצי במסדרונות התכנון של עיריית תל אביב לצורך עבודה אתנוגרפית וחזר עם תובנות רבות על ניהול העיר, כוחן של שומות קרקע והשגות על מידת 'הכלכליות הטהורה' של ערכי הקרקע. ראיון על מערך היחסים בין השמאות לתכנון והחסמים במערכת התכנון העירונית

מרכזים עירוניים בערים קטנות

כאשר מדברים על אורבניזציה מדמיינים את הערים הגדולות והסואנות, אך מרבית האוכלוסייה חיה במרכזים עירוניים קטנים. כיצד והאם ניתן לשמור על המרכז העירוני בערי הפריפריה? ואולי יש לשנות את נקודת המבט ולא לראות בנטישת המרכז העירוני כישלון? סדרת רשימות על המרכז העירוני המשתנה בעיר כרמיאל כמשל לערים בינוניות וקטנות

שכונת ‘בצוותא’ בחריש – הקמת מיזם דיור שיתופי בהובלת יזם פרטי

שכונת "בצוותא" בחריש מציעה דיור קהילתי במודל של פיתוח יזמי בניגוד לצורות שונות של 'קו-האוסינג' שלרוב צומחות מלמטה על ידי קהילות שמתארגנות ביחד. האם יש כאן בשורה חדשה שמצליחה לקחת את עקרונות המגורים הקהילתיים ולהציעם לקהל רחב יותר? והאם התכנון הפיזי של השכונה עונה ומקדם את הערכים של 'קו-האסינג'?

פודקסט | מחשיבה על כמות לחשיבה על איכות בהתחדשות עירונית

פרופ' נורית אלפסי על הצורך לעבור מתכנון לא אדפטיבי לתכנון אדפטיבי, ועל ההכרח לעבור מחשיבה על כמות ומילוי טבלאות אקסל, לחישבה על איכות התכנון. וד"ר טליה מרגלית על הצורך לגבש קריטריונים להערכת תוכנית התחדשות עירונית שיתנו כוח למתכנן העירוני ויבטיחו איכות תכנונית

התחדשות של שכונות ותיקות באמצעות קרן להתחדשות עירונית- פרופ’ נורית אלפסי

מהו תכנון לא אדפטיבי? כיצד ניתן לחדש אותו? ואיך נבטיח שלא חוזרים על אותן טעויות? ביקורת על ההתחדשות העירונית הקיימת והצעה לפיתרון אופרטיבי