במהלך העשורים האחרונים, המורשת העשירה של ערים היסטוריות כמו ונציה נדרשת להתמודד עם אתגרי הפיתוח המודרני תוך שימור הזהות התרבותית וההיסטורית שלהן. איזון עדין זה מציב שאלות קריטיות בפני מתכננים ומעצבים אורבניים המבקשים לשלב בין העבר המפואר לצרכים העכשוויים. רשימה זו תעמיק בגישות השונות להתערבות באתרי מורשת והשפעתן על הזירה התכנונית במאה ה-21.
התוכנית האסטרטגית המרחבית למדינת ישראל, אשר גובשה בתהליך שנמשך כשנתיים ופורסמה לאחרונה על ידי מינהל התכנון, מציגה חזון חדש וארוך טווח לעיצוב עתיד המרחב הישראלי. על רקע האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני המדינה בכלל, ובפני מערכת התכנון בפרט, של גידול אוכלוסייה מהיר, שינויי אקלים הולכים ומקצינים, ואירועי חירום חוזרים ונשנים, התוכנית מציעה חשיבה חדשנית וכלים מגוונים, בקני מידה שונים
אם לכולם ״מגיעה״ עיר, הרי שככל הנראה אין מנוס מהפיכתה לצפופה יותר. כאן עולה השאלה – באיזה מחיר? מהי המשמעות של ״עיר לכולם״ אם העיר טובה פחות, לכולם או לרבים? האם בחירתם של אנשים לגור בסביבה בעלת מאפיינים מסוימים בנקודת זמן כלשהי, צריכה להוות מכשול בפני מגמות פיתוח, או שניתן להצדיק את הפגיעה בשם ״טובת הכלל״?
מסמך המדיניות להתחדשות שכונת כפיר בכפר שלם בתל אביב, מציע תפיסה חדשנית ומעניינת של חידוש ושדרוג של המרחב העירוני הבנוי ומתן מענה לצרכים עכשוויים, תוך שמירה על המאפיינים האדריכליים והמרחביים הייחודיים של השכונה, אשר כמעט ונעלמו תחת שכבות של תוספות בנייה ושימושים חדשים שהצטברו לאורך השנים.
ממרכז מחקר אורבני בעיר באר שבע, דרך הצמיחה המהירה של אופקים, ועד פארק התעשייה נ.ע.מ., בנגב המערבי, עולים הקולות של כוחות חיוביים של יצירתיות ותכנון. סיור בשלוש תחנות בגיאוגרפיה המורכבת של ישראל.
בין צרחות ילדים, צלילי אופנועים ואווירה שעוטפת את המקום בעשרות שנים של זיכרונות, מרכז דרכטן בקרית אונו, הדומה למרכזים מקומיים יומיומיים אחרים, מעלה שאלות ביחס לעתידו. רשימה זו תעסוק בקולותיהם של המשתמשים השונים ותובנות של חשיבות מרכז דרכטן בקרית אונו כמקום של מפגש חברתי-קהילתי.
כמעט בלתי אפשרי לסכם שנה כמו שחווינו, ואולי גם אין צורך. אבל זו הזדמנות לומר תודה לצוות של אורבנולוגיה על כך שעשה מאמצים רבים להמשיך ולהנגיש תכנים מעניינים וחדשים בפלטפורמה שלנו. שום דבר אינו מובן מאליו.
רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.
מה תפקידה של השכונה בעידן הדיגיטלי? כיצד טכנולוגיות דיגיטליות משפיעות על השכונה? רשימה זו סוקרת מאמר חדש מאת טלי חתוקה וגל אלחנן שעוסק בתהליכי דיגיטציה בקנה המידה השכונתי.
המסמך "מרחב משותף בעיר מעורבת", מציע מודל לניתוח ולאפיון של מרחבי מפגש בערים מעורבות. המודל מאפשר לזהות את היתרונות והחסרונות של מרחב מפגש נתון, ובהתאם לכך להציע התערבויות פיזיות, קהילתיות וניהוליות, אשר ישפרו את תפקודו ויהפכו אותו למרחב משותף, בטוח ומכיל. שוחחנו עם ד"ר מריק שטרן, ממחברי המסמך, על המודל המוצע ועל התפיסות העירוניות, החברתיות והפוליטיות, עליהן הוא מבוסס.
מה עומד מאחורי השיח על יצירת חזון מרחבי? כיצד חזון בא לידי ביטוי בתחום התכנון העירוני? רשימה זו סוקרת את המאמר חזון מרחבי: סקירת ספרות סיסטמטית ואג'נדה למחקר שדן בשאלות אלו.
רשימה זו, אחרונה בסדרה, מתמקדת בדיון שבין התיאוריה העוסקת בתכנון בסיבות א-פורמאליות לבין הפעולה התכנונית, ובאופן שבו מתממש המתח בין עוני וא-פורמאליות ובין תכנון מודרניסטי, במקרה של תכנון ג'סר א-זרקא, וכיצד מתח זה מיוצג ובא לידי ביטוי אצל השחקנים השונים.
רשימה זו, שנייה בסדרה, מציגה את מקרה הבוחן של היישוב ג'סר א-זרקא, את התוכניות שמקודמות ביישוב בשנים האחרונות, ואת עמדות "השחקנים" השונים ביחס לתוכניות אלה. המקרה של ג'סר א-זרקא ישמש כבסיס לדיון במתח שבין התכנון הממסדי לבין סביבה קיימת שצמחה לאורך השנים באופן לא מוסדר וא-פורמאלי.
התכנון העירוני המודרניסטי הנהוג כיום הוא פרדיגמה מערבית. תופעות של עוני ובנייה בלתי פורמאלית, לעומת זאת, היו נוכחות החל מראשית העירוניות והעיור. השאלה בה עוסקת סדרת רשימות זאת – כיצד, אם בכלל, הפרדיגמה התכנונית מתיישבת עם סביבות שמוגדרות א-פורמאליות? – מעסיקה את עולם התכנון בקני מידה שונים: גלובאלי, לאומי ומקומי. ברשימה זו אציג גישות שונות לתכנון של סביבות בלתי פורמאליות, וברשימה הבאה אתמקד בבחינת המקרה של תכנון חדש שנעשה בשנים האחרונות עבור הכפר ג'סר א-זרקא.
מהי התוכנית האסטרטגית לתעשייה? מה היא מבקשת להשיג? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות פרסום המסמך "מסמך מנחה להכנה של תוכניות אסטרטגיות עבור אזורי תעשייה בישראל" מאת פרופ' טלי חתוקה.
ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.
גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.
כיצד ניתן לתכנן שכונות המעודדות אורח חיים בריא? כיצד השינויים הטכנולוגיים בעולם הרפואה יכולים להשפיע על כך? רשימה זו סוקרת מאמר חדש מאת טלי חתוקה, גל אלחנן ואמיתי בלום המתמודד עם שאלות אלו.
רשימה זו עוסקת בבעיה ההולכת וגדלה במרחב העירוני בעולם: התגברות התחלואה הכרונית בכלל ומחלת הסוכרת בפרט. באמצעות סקירה של מחלת הסוכרת ושל הקשרים בינה ובין המרחב העירוני, נבחנת הזיקה בין תכונות עירוניות שונות, בקני מידה עירוניים ושכונתיים, לבין השכיחות של תחלואה בסוכרת בערים. על בסיס סקירה זו, מוצגת הצעה הממסגרת את התכונות העירונית השונות כמנגנונים בריאותיים המשפיעים על תושבי העיר, באופן שיוכל לסייע למתכנני ערים לייצר סביבות מגורים בריאות יותר.
עם התעצמות משבר האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית, מדיניות ציבורית המונעת מתפיסה סביבתית הופכת ליותר ויותר חשובה ומשמעותית בתחומים רבים, כולל בתחום התחבורה והרכב. אך מהי השפעתה האמתית? ומהי תרומתה הממשית להתמודדות עם משבר האקלים ולצמצום הגורמים להתחממות הגלובלית? שוחחנו עם ד"ר סתו רוזנצוויג מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על מחקרה על מדיניות סביבתית בתחום שוק הרכב, כדי לשמוע את התובנות שלה על שאלות אלה.
הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.
רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.
בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.
העידן הדיגיטלי פותח אפשרויות חדשות ומרתקות לשיתוף ציבור יעיל ופרודוקטיבי. ברשימה זו אציג פיתוח של כלי דיגיטלי 'קמפיין שאלות דיגיטלי-מרחבי' הממזג בין מתודולוגית שיתוף הציבור 'קמפיין שאלות', שהוצגה ברשימה הקודמת, לבין כלים דיגיטליים מרחביים מבוססי נתונים. כלי זה מאפשר יצירת מאגר נתונים מרחבי של שאלות ותובנות מתושבי העיר, תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מרחביות. רשימה זו דנה ביתרונות של שילוב זה, באמצעות הצגה של פיילוט שבוצע עבור שכונת הדר בחיפה, ומסכם בדיון פתוח על אתגרים והזדמנויות עתידיות של השימוש בכלי הדיגיטלי.
"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאול". איך תפיסות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי שיתוף ציבור, ומדוע אולי דווקא הבן שאינו יודע לשאול הוא הבן שמחזיק את המפתח לצוהר סודי וסמוי, שדרכו ניתן לגלות ולחשוף את רזי המקום? מתודולוגית 'קמפיין שאלות' הינה פרקטיקה של שיתוף ציבור המבוססת על תהליך של עידוד דיאלוג באמצעות הזמנה לשאילת שאלה על סוגיה מסוימת, במטרה להגיע בדרך זו אל רבדים עמוקים וסמויים של ידע רלוונטי.
בימים אלה אנו מציינים שנה למותו של יוברט לו-יון. שנה שבה נדמה שהשתנה כל מה שהכרנו ושחשבנו שידענו. תקופה זו מעלה מחדש שאלות ישנות על תכנון ופיתוח, ומציבה אתגרים חדשים שאיתם החברה בישראל תצטרך להתמודד בשנים הקרובות. שאלות ואתגרים אלה תמיד העסיקו את יוברט, שאמנם היה מאוד ביקורתי ביחס לתכנון ולמציאות בישראל באופן כללי, אבל תמיד גם האמין בצורך לשנות ולפעול למען מציאות טובה יותר עבור כל יושבי הארץ הזאת.
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
