למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד
בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים
כיצד להפוך אזור קצה עירוני המתפקד כ'שום מקום' למוקד לשיתוף פעולה בינעירוני תפקודי ותחבורתי? הצעה להתערבות במע"ר בן צבי והפיכתו לאזור תעסוקה ותעשיית ביו-טק
כיצד נכון לחדש את אזור המפגש בין תל אביב לחולון? מע"ר בן צבי הוא אזור הגבול בין הערים, שנראה ששתיהן לא ממהרות לפתח. הצעה לפיתוח האזור והפיכתו לנקודת כוח עירונית ומטרופולנית
פרויקט רובע לב העיר הוא קהילה מגודרת במרכז העיר. האם העירייה תמכה או יכלה להתנגד למהלך? והאם מאוחר יותר יכלה לחייב שימושיים ציבוריים פתוחים לכלל במתחם?
לתל אביב יש מנגנון שיווק משומן. האם שיווק העיר מחייב שינויים ממשים בעיר כך שיתאימו לחזון והמוצר שמבקשים למכור? וכיצד התמורות במיתוג העירוני משקפות את רוח הזמן?
כיכר גבעון הפכה מ"חצר אחורית" לפיאצה מעוצבת. השיפוץ והטיפול בכיכר נעשו באופן ורטיקלי. ניתוח של המודל העיסקי והניהולי שאימצה עיריית תל אביב ושל ההיבטים החומריים והשפעתם על השימושים השונים בכיכר.
כאשר דיבורים על איחוד רשויות מרחפים מעל בת ים, רשימה זו בוחנת אילו תפיסות עולות מהתכניות המחוזיות לעומת התכניות שמקדמת העיר בת ים- גישה ריכוזית של אזוריות ישנה או גישה של ריבוי מרכזים?
בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קייסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאומנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין היה חדשני בזמנו איך הוא עומד במבחן הזמן וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?
העיר תל אביב חולקת גבול עם ערים רבות בסביבתה, מה קורה בסביבת הגבול המוניציפלי מבחינת השיח והפרקטיקה התכנוניים? האם יש הבדל בין הגובלות השונים? מחקר זה בוחן את סביבת הגבול מפרספקטיבה עירונית ואזורית.
השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית
מה השתנה בתכנון שכונות מגורים בישראל בישראל? האדריכלית טלי יער-קוסט מיער אדריכלים תדון בפרק בשני פרויקטיים תכנון שכונת המשתלה בתל אביב ושכונת הפארק בנחל באר שבע
עיריית רמת גן משתמשת באסטרטגיות תכנוניות כדי להוביל שינוי במתחם הבורסה הכולל ניקוי הזנות ומועדוני החשפנות. רשימה על פסק הדין התקדימי שאישר אי-קיום מועדוני חשפנות במתחם הבורסה, והקשר שבין התחדשות עירונית לניקוי המרחב.
איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר
פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, שיחה עם אמנון רכטר, מרכטר אדריכלים. השיחה תתמקד בסיפור המשפחתי, בעבודתיו הראשונות של סבו זאב רכטר. החינוך, ההתלבטויות והמשברים בדרך של אמנון למקצוע. ההצטרפות למשרד לצידו של אביו יעקב רכטר, ופרויקטים מרכזיים של המשרד מימיה הראשונים של תל אביב ועד היום
אלימות באצטדיוני כדורגל היא תופעה גלובלית שמעסיקה שוטרים, מתכננים, חברות אבטחה וטכנולוגיה. מניין יבוא הפתרון -ממתכנן האצטדיונים, מחינוך האוהדים, מעונשים למועדון או מאמצעי מעקב וסריקות פנים? ומה כאשר האלימות יוצאת מגבולות המגרש? סקירה והצעה לפתרון של אוהד מושבע
דו"ח השקיפות בשלטון המקומי חושף נתונים מדכדכים, בעוד הערים בישראל רוצות להכריז על עצמן חכמות ולקדם פרויקטים של שיתוף ואיסוף מידע, את המידע הרב והציבורי שבידיהן הן אינן ממהרות לשתף. 'בחברה בחשיפה' בה אנו חיים חובה לדרוש חשיפה סימטרית במיוחד מבעלי הכוח. אילו מידעים בוחרות הרשויות לשתף ואילו להסתיר? ומי הן הערים השקופות ביותר בישראל? כמה תשובות מפתיעות
האם הכיכר, הרחוב וחזיתות הבניינים, הם נחלת הכלל או שהם עוברים הסחרה לתקופות קצרות או ממשוכות על ידי העירייה לטובת מיזמים שונים? והאם הסחרה זה רע? לא רק המרחב הפיזי שלנו אלא גם המנטלי הפך לסחורה בעיר. בחינה של המרחב הציבורי בתל אביב דרך שאלת נחלת הכלל
המתח בין הערים הגלובלית למדינה הולך ומתעצם על רקע התחזקותן ויכולתן לגבש מדיניות עצמאית במגוון של תחומים. מהם גבולות הכוח של העיר? ומהי מידת האוטונומיה שלה? האם ערים צריכות להתחיל לקיים מדיניות חוץ? ואיך כל זה קשור בהכרעה של הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי? המתח בין העיר למדינה עורר ויכוח בין קובעי מדיניות, עיתונאים ואקדמאים בכנס בשיקגו לערים גלובליות
מצעד הגאווה יתקיים השבוע בתל אביב, אך כשזה מגיע לכל שאר ימות השנה - עד כמה מרגישים בנוח גברים הומוסקסואליים ללכת יד ביד ברחובות העיר? זוהי השאלה העומדת בבסיסו של הסרט הקצר "הורה" אותו יצר האנימטור יואב בריל. חן משגב מסביר כיצד הסרט מתכתב עם ההתפתחויות והסוגיות במחקר ובשיח הגיאוגרפי, וכיצד הוא מייצר ידע חדש על המרחב העירוני
ההצעה לשינוי ועיצוב הכיכר, אינה חדשה. להלן קטע מתוך הספר רגעי תיקון מאת טלי חתוקה המתייחס לדיון הציבורי שנסוב סביב הסוגיה לפני יותר מעשור. בקרוב תתפרסם רשימה המתייחסת להצעות שהוגשו לחידוש כיכר רבין בתל אביב
האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
בימים אלה הופקדה תכנית להרחבת המע"ר הצפוני של תל אביב. התכנית טוענת לקידום העירוניות, אבל איזה סוג של עירוניות? ומי ירוויח ממנה? עידן עמית טוען כי אין מדובר בעוד תכנית לעוד מגדל, אלא בצעד נוסף בהשתלטות קבוצת עזריאלי על המרחב הציבורי בישראל ועיצובו כך שיטיב בעיקר עם מטרות הקבוצה
כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום
על מה מעידים הסימנים של שינוי הבלוק על ידי דייריו? איזו משמעות יש לצורות החדשות המתפתחות על מעטפתו בהקשר של מושג הביתיות? חקירת הארכיטקטורה כמערכת סמיולוגית חושפת את השימושים היומיומיים, הסימבוליים והאידיאולוגיים המקודדים בבלוק המגורים.
מהימים בהם התמלאו רחובות מרכז העיר בזנות ועד לדחיקתה ל'סוף העולם' – איך השפיע מיקום הזנות בעיר על היחס אליה? וכיצד המרחב הפך אמצעי לרגולציה מוסרית ולקרימנליזציה של המצויות והמצויים בזנות? על ההיסטוריה העירונית של הזנות בתל אביב.
האם לדיירים יש זכות לשמור על צביון שכונה אל מול מדיניות של ציפוף והתחדשות עירונית? פסק דין בנוגע ליישום התחדשות עירונית מכוח תמ"א 38 בצפון תל אביב מעורר הדים, ולא לחינם- עם קריאה לפיתוח הדרגתי של תשתיות, ביקורת על ניסיונות לשימור ערך הנדל"ן והתנגדות לתכנון מדיר- בית המשפט השמיע קול ברור בעד התחדשות עירונית.
אדר' הנוף גדעון שריג מספר על הניסיון "לייבא" את הנוף התל אביבי לשאר ערי ישראל, מתעקש שהמרחב הציבורי נועד לחבר בין אוכלוסיות שונות ומסביר מדוע הוא "אנטי שיחים". ראיון.
