אם לכולם ״מגיעה״ עיר, הרי שככל הנראה אין מנוס מהפיכתה לצפופה יותר. כאן עולה השאלה – באיזה מחיר? מהי המשמעות של ״עיר לכולם״ אם העיר טובה פחות, לכולם או לרבים? האם בחירתם של אנשים לגור בסביבה בעלת מאפיינים מסוימים בנקודת זמן כלשהי, צריכה להוות מכשול בפני מגמות פיתוח, או שניתן להצדיק את הפגיעה בשם ״טובת הכלל״?
מסמך המדיניות להתחדשות שכונת כפיר בכפר שלם בתל אביב, מציע תפיסה חדשנית ומעניינת של חידוש ושדרוג של המרחב העירוני הבנוי ומתן מענה לצרכים עכשוויים, תוך שמירה על המאפיינים האדריכליים והמרחביים הייחודיים של השכונה, אשר כמעט ונעלמו תחת שכבות של תוספות בנייה ושימושים חדשים שהצטברו לאורך השנים.
בעידן שבו שטחים ציבוריים פתוחים הופכים לנכס יקר ערך בתוך הערים הצפופות, השפ"פים – שטחים פרטיים פתוחים – ניצבים בחזית המאבק על הזכות למרחב ציבורי נגיש ומזמין. ברשימה זו נעסוק סוגי השפ"פים ונבחן כיצד ניתן להרחיב את הנגישות והשימוש בשטחים הללו עבור תושבי העיר.
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שלישית בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-90 ובמימוש פרויקט הדולפינריום כיום.
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שנייה בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-60.
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. רשימה זו, ראשונה בסדרה, מורכבת מהקדמה קצרה ולאחריה דיון בהתפתחות החוף בשנות ה-30.
המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.
ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.
כיצד שליחי וולט בתל אביב מתמודדים עם העבודה מול אפליקציה? כיצד הם חווים את המרחב העירוני? רשימה זו, המשך לרשימה קודמת, בוחנת את האופן בו השליחים רואים את מצבם בעיר.
כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.
מה עתידם של שטחים ירוקים בשכונה שעוברת ציפוף וג'נטריפיקציה? כיצד הם מעוצבים ועבור איזו אוכלוסייה הם מיועדים? רשימה זו מתמקדת במקרה המבחן של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן שבעיר תל אביב.
כיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את "המדרחוב החדש", קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.
כיצד מנהלים את המתח בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי? רשימה זו דנה בסוגיה של המרחב הפרטי-ציבורי, יציר כלאיים שמאגד בתוכו אינטרסים מנוגדים, הציבור מול בעלי הקרקע.
מה קורה כשאנו עוצרים ומתבוננים בלובי הבניין, בחדר המדרגות? כיצד זה עלול להשפיע על האופן בו אנו תופסים את המרחב? הסרט ההתחלפות דן בשאלות האלו ומאתגר את הצופה להכיר בכוחו של המבט לחשוף זוויות חדשות במרחב.
לאחרונה פירסמנו שתי רשימות של שרון אפרוני על תכנית שדה דה ששאפה להישגים בתחום החברתיים אך אלו נתקלים בקשיים נוכח מחירי השוק. חיים פיאלקוף, חבר צוות התכנון שחתום על כתיבת חלק מן המסכים מגיב למאמריה וטוען כי יתכן עוד סוף אופטימי
דיור בהישג יד מוגדר כדיור במחיר מופחת ממחיר השוק, אז מה עושים כשמחיר השוק השתגע? האם שכירות מופחתת בסך 7000 ש"ח היא ברשת השגה ולמי? ערכי הקרקע בשדה דב אינם מאפשרים לממש את החזון החברתי של הרובע. מה שמחייב אותנו לחשוב מחדש על המנגנונים הקיימים בישראל לדיור בר השגה.
תכנון שדה דב התחיל עם הבטחה להיות מרחב עירוני חדשני וצפוף במרכז העיר שמביא גם בשורה חברתית עם ההטחה לדיור בר השגה ודיור מכליל. אך מה בין החזון למציאות? שתי רשימות בוחנות מה נשאר מן ההבטחה
מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת
"גשר לשום מקום" או "מחבר בין מזרח למערב" ו"מנוף עוצמתי להתחדשות עירונית" - תלוי את מי שואלים. גשר יהודית המונומנטלי שהוקם בהוצאה כספית עצומה גורר ביקורת ציבורית. האם התוצאה שווה את העלות?
שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית מזה מספר שנים. האם זו התחדשות אורגנית או מתוכננת? איזה חזון מציעה העיר והאם הרשות המקומית שומרת על האינטרסים הציבוריים בעידן של 'העיר היזמית'?
דיון בפודקסט תל אביב היסטוריה של התחדשות, על תכנית לב העיר ושדרות רוטשילד. מה סוד ההצלחה של התכנית שיצרה את השדרות המפורסמות בישראל, שהפכו לאחד מסמליה של 'התל אביביות'?
סדרת פודקסט חדשה על ההיסטוריה של התחדשות עירונית בתל אביב מזמינה שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב.
פודקסט חדש המזמין לשיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהתחדשות אזור מנשייה
פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"
האם הקורקינטים החשמליים שכבשו את תל אביב הם סכנה ושיבוש עירוני או מבשרי המהפכה התחבורתית בעיר? מחקר איכתוני בוחן מה הפך את הקורקינטים החשמליים להצלחה, כיצד הגיבה עיריית תל אביב ואיזה שינוי הם עשויים לחולל מול שלטון הרכב הפרטי
הצורך בדיור בהישג יד נעשה ברור אף יותר נוכח המצב הכלכלי, מסמך זה מציע לחשוב על על דיור בר השגה בקנה מידה מטרופוליני, לא כמאמץ של עיר אחת אלא מתוך ראייה אזורית. באופן שיבטיח שיוויון בין הרשויות ויאפשר טיפולוגיות שונות של דיור בר השגה.
מה הופך פרויקט התחדשות עירונית להצלחה מסחררת? ראיון עם אדריכל ניקי דוידוב שריכז את צוות תכנון התחדשות לב העיר תל אביב, על הכלים להתחדשות עירונית אז והיום
