לעבוד

מה לעשות עם מפעלי התעשייה של המאה ה-20? ביקור בחבל הרוהר

טלי חתוקה
עם השינויים הדרמטיים הכרוכים בהתפתחויות הטכנולוגיות והכלכליות של המהפכה התעשייתית הרביעית, משתנה גם המרחב בו אנו חיים, מתגוררים ועובדים. אזורי תעשייה נרחבים ושטחים של מפעלים ותיקים, מתרוקנים ומתוכננים ונבנים מחדש, ומעלים סוגיות שונות, החל מהצורך להתמודד עם קרקע מזוהמת ועד לשאלות של זיכרון ומורשת. רשימה זו סוקרת שני מקרים של תכנון ושימוש מחדש בערים תעשייתיות בגרמניה, ומעלה לדיון את את השאלה מה ניתן לעשות במרחב העירוני הפוסט-תעשייתי?
לגורלחזורלעבודלתכנן0 תגובות

אזורים מוטבי חניה

אמיתי בלום
רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.
לאתגרלגורלהיפגשלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

כיצד נתפסת השכונה בתיאוריות שונות של פשיעה ומקום וכיצד הדבר משפיע על אסטרטגיית הפעולה של המשטרה?

הדס צור
אילו תיאוריות שונות של פשיעה קיימות? כיצד הן מתייחסות ליחידה השכונתית? מהן המגבלות של הגישות הקיימות? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות מאמר חדש מאת הדס צור.
לאתגרלהמציאלעבודלשלוטספרים0 תגובות

שיטור העיר בעידן הדיגיטלי- ממצאים מסדנת מחקר בינלאומית

הדס צור
מהם האתגרים החדשים שמציבה הדיגיטציה בשיטור העיר? כיצד טכנולוגיות חדשות בשירות המשטרה משפיעות על אי שוויון בזירה העירונית? וכיצד נגיב לדיגי-דוג, הרובוט המשטרתי, שנפגוש ברחוב? אלה הן חלק מהשאלות שעלו בסדנת מחקר בנושא בגרמניה.
לאתגרלהיפגשלהמציאלעבודלשלוט0 תגובות

תחנת קרליבך  – “תחנה עבור אנשים”?

טל מלץ
ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.
לאתגרלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

‘עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח’ – בין תיאוריה לפרקטיקה

טל מלץ
גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.
לאתגרלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

גל אלחנן
הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

גל אלחנן
רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

הקשר בין שכונה לבריאות

גל אלחנן
בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

ללמוד מהמרחב – הקיבוץ לקראת “משבר הקיבוצים”

רונן בן-אריה
ד"ר עידית שכנאי-רן היא אדריכלית, חוקרת אדריכלות ותרבות ומלמדת במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה החדש "הנה ימים באים – מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), עוסק במרחב של הקיבוץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על רקע תהליכי השינוי החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שעברו באותן שנים הקיבוצים, והחברה הישראלית בכלל. בראיון איתה, היא מספרת על השינויים שעברו הקיבוצים באותם שנים וכיצד השפיעו על המרחב הפרטי והציבורי בקיבוץ, וכיצד ניתוח מרחבי יכול ללמד על תהליכי עומק חברתיים המובילים למשבר אשר עתיד לאיים על שגרת חיים הנדמית כיציבה.
לגורלהיפגשלעבודלתכנןספרים0 תגובות

תהליך המעבר לפארק תעשייתי אקולוגי

אלורה וינסנט
פארקים אקולוגיים מובחנים במחויבות שלהם ליישום אסטרטגיות קיימות. המעבר מחייב גישה הוליסטית שבאה לידי ביטוי בצורות רבות, בין היתר, "בתמיכה בשינוי הירוק" הדורשת גישה דו-כיוונית, הן מן החברות הקיימות שיעברו לפרקטיקות ברות-קיימא, והן מקובעי המדיניות שיקדמו שינויי רגולציה ומדיניות.
לעבודלתכנן0 תגובות

מורשת נוף תרבות חקלאי מולאמת ומופרטת -הבייארות בתל-אביב-יפו מבט בפרספקטיבה קצרת מועד

אבי ששון ואורי בלטרברט
מהי המורשת של בתי הבאר סביב העיר יפו? כיצד נכון לשמרה? רשימה זו עוסקת במתח בין שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה לשימור מורשת חקלאית ורנקולרית.
לגורלעבודלתכנן0 תגובות

שליחי מזון בעיר החכמה

גל אלחנן
כיצד שליחי מזון חווים את העבודה תחת פיקוח טכנולוגי? כיצד הם מתמודדים עם המרחב העירוני? שתי הרשימות הקרובות עוסקות בדיון בעבודת השליחים, החושפת מודל חדש של עבודה, המשלב תיווך טכנולוגי, כלכלת פלטפורמה ונוכחות גוברת במרחב העירוני. הרשימה הקרובה תתמקד באופן ההתמודדות של השליחים עם המציאות הזאת ובמודל של חברת וולט בישראל.
לזוזלעבוד0 תגובות

רעש עירוני #2 פודקסטים מומלצים שעוסקים בעיר

המערכת
לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.
לאתגרלגורלהיפגשלעבוד0 תגובות

תכנון עירוני בקוריטיבה: עבר, הווה ועתיד

אדוארדה טננבאום
העיר קוריטיבה זכתה לתשומת לב רבה בזירה העולמית בשנות השבעים בשל החדשנות יוצאת הדופן שהובילה בתכנון. סדר יום שהקדים את זמנו והפתיע בכך שצמח דווקא בדרום הגלובלי בברזיל בעיר הסובלת מעוני. היא הפכה למודל עולמי. מה קורה בה היום? רשימה זו בוחנת את התוכניות והרביזיות בתכנון העירוני והאתגרים החדשים שהעיר ניצבת בפניהם. תכנון עירוני הוא דינמי וכדי לשמר את ההצלחות יש להתאימו לשינויים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתים. ללא אלו, גם ערים שקידמו אסטרטגיות מוצלחות ופרוגרסיביות לא יצליחו לשמר את היתרון היחסי שלהן.
לגורלהמציאלעבודלתכנן0 תגובות

לקראת התחדשות תעשייתית בערים בפריפריה הגיאוגרפית בישראל

גילי ענבר
לאחר שלמדנו ברשימה הקודמת בסדרה על מצבם של אזורי התעשייה בערי הפריפריה, עולה השאלה מה העתיד צופן להם. מה החשיבות של יצירת סדר יום חדש סביב התחדשות תעשייתית? מהם החסמים שעומדים בפני אזורי התעשייה בפריפריה?
לעבודלתכנן0 תגובות

העתיד של אזורי התעשייה הוותיקים בערי הפריפריה הגיאוגרפית: הצצה לערים קטנות במחוז הצפון

גילי ענבר
כיצד התפתחו אזורי התעשייה הוותיקים ביחס לעיר? מהם המאפיינים הפיזיים והתפקודיים שלהם כיום? מהי עמדת השיח התכנוני והמדיניות התכנונית כלפי אזורי התעשייה הוותיקים ואפשרויות ההתחדשות שלהם? וכיצד משפיעים על כך המאפיינים והאתגרים המרכזיים של ערים קטנות בפריפריה הגיאוגרפית העולים מהשיח התכנוני?
לעבודלתכנן0 תגובות

יחסי עיר-תעשייה בערי פיתוח בישראל: מגמות ותהליכי התחדשות במאה ה-21

גילי ענבר
כיצד נוצרו אזורי תעשייה עירוניים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל? מה מקומם ותפקידם כיום לאור השינויים המשמעותיים בתהליכי הייצור? רשימה זו היא הראשונה בסדרת רשימות העוסקות ביחסי עיר תעשייה בישראל במאה ה-21.
לגורלעבודלתכנן0 תגובות

אזורי תעשייה בני קיימה וכלכלה מעגלית: ללמוד מפינלנד

רות אברהם
האם אזורי תעשיה יכולים להיות מקיימים וסביבתיים? האם ניתן להסב אזורים תעשייה וותיקים לאזורים מקיימים? רשימה זו מבוססת על סיור מקצועי בהובלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה שנעשה בפינלנד בכדי ללמוד כיצד הם עושים זאת
להמציאלעבודלתכנן0 תגובות

מבני חינוך באזורי תעשייה: הנחיות לתכנון ולעיצוב הבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ.

המערכת
כיצד חינוך מקצועי מתאים את עצמו למציאות הטכנולוגית הדינמית? מה המקום של אזורי תעשייה בפיתוח החינוך המקצועי? התכנית האסטרטגית, מבני חינוך באזורי תעשייה: הנחיות לתכנון ועיצוב הבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ., מציעה להטמיע קמפוסים חינוכים טכנולוגיים באזורי תעשייה.
זכוכית מגדלתלעבודלתכנן0 תגובות

הרחבת מדרחוב נחלת בנימין- זהות מסחרית בזירה עירונית מתחדשת

איה רוזנוולד
כיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את "המדרחוב החדש", קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.
להיפגשלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

מהי עבודה?   

טלי חתוקה
חוקרים שונים כבר מזהים שינויים בדפוסי העבודה ומסכימים כי אמנם לא נפסיק לעבוד בקרוב, אולם המושג עבודה ומשמעותו יקבל תפנית ויובן אחרת בעתיד.
לעבוד0 תגובות

הספריות- הקתדרלה החדשה של העיר

טלי חתוקה
בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי
להיפגשלהמציאלעבודלתכנן0 תגובות

מגמות בתחום החינוך המקצועי טכנולוגי

המערכת
החינוך הטכנולוגי משתנה דרמטית בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית וכולל הכשרה טכנולוגית חדשנית. קריירה טכנית המושתתת על מקצועות הטכנולוגיה הופכת להיות עמוד התווך של הכלכלה ושל התעשייה, וחיונית להשתלבות בשוק העבודה. רשימה זו סוקרת את הגישות והמגמות בעולם ובישראל.
לעבוד0 תגובות

לחשוב את התעשייה מחדש: התוכנית האסטרטגית האזורית לתעשייה של מנצ’סטר רבתי

נעם ויינשטיין
מטרופולין מנצ'סטר, מוקד עבר של ייצור וסחר בטקסטיל שעבר עשורים של דה-תיעוש, מקדם כיום תוכנית אסטרטגית אזורית לתעשייה, כחלק ממגמה עולמית. התוכנית מתבססת על זיהוי תחומי פיתוח כלכלי ייחודיים למטרופולין - תעשייה רפואית, פיתוח חומרים מתקדמים וייצור טכנולוגי, תעסוקה בהייטק ותקשורת, מתוך כוונה להפוך אותו לעיר-אזור גלובלית.
זכוכית מגדלתלעבודלתכנן0 תגובות

ישראל לקראת 2040: תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי בראייה מטרופולינית

אביטל מרמלשטיין ויודפת כהן
המדינה מקדמת לראשונה תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי בראייה מטרופולינית. מדיניות פיתוח ארבעת המטרופולינים המרכזיים בישראל מתמקדת בצמצום הפערים התעסוקתיים ביניהם באמצעות חיזוק ההיי-טק במטרה לשנות את דפוסי ההגירה הפנימית, עידוד הקמת מנגנונים לשיתוף פעולה בין-רשותי ופתרון בעיית התשתיות בגוש דן.
זכוכית מגדלתלעבודלתכנן0 תגובות