לאתגר

מסילת ישרים: קונפליקטים ותכנון עירוני

ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.

הרחובות המסחריים לאן? קריאת השכמה לקובעי מדיניות ומתכננים

הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?

זמן, זמניות ותכנון אסטרטגי של ערים ואזורים

מימד הזמן הוא קריטי בהליכי תכנון, ויש בו מורכבות רבה הרבה מעבר ל"זמן בשעון", זמן ליניארי ואובייקטיבי. אז מדוע הוא זוכה להתעלמות במחקרים על תכנון אסטרטגי של ערים ואזורים? על החשיבות להטמעת הזמן הסובייקטיבי, שיש בו קטיעות, תופעות חזרתיות וקושי להבנת התכנון האסטרטגי כתהליך חברתי מורכב.

התחדשות במאה ה-21: מסמכים חדשים על התחדשות לתעשייה ומגורים

איך אפשר לחדש את אזורי התעשייה הוותיקים בישראל, אך גם לשמור על תעשיות הייצור? באילו דרכים ניתן להניע את ההתחדשות למגורים בפריפריה הגיאוגרפית ומה עליה לכלול? רשימה זו מרכזת סדרת מסמכים העוסקת בהתחדשות עירונית של תעשייה ומגורים.

צדק אקלימי בשיח הסביבתי בישראל: המקרה של המרחב הערבי

פרופ' יוסף ג'ברין בחן את מושג הצדק בשיח הסביבתי בישראל, מה נכלל בתפיסת הצדק? האם היבטיים סביבתיים בלבד מספיקים? לקראת עשורים של שינוי אקליים שיפגעו בקבוצות שונות בחברה, יש לחשוב על מושג זה מחדש. דרך המקרה הערבי הוא מדגים את מרכזיותם של היבטיים חברתיים לקיימות סביבתית

מה תפקידו של המתכנן העירוני בשוק הפרטי?

האם מתכננים שעובדים במגזר הפרטי הם ספקי שירותים טכנוקרטיים או שחקן פוליטי יצירתי? האם הם יכולים להשפיע כמיישבי קונפליקטים בין הרשות והיזם ולחתור לפשרה אתית? רשימה זו מציגה שני מקרי מבחן של התערבות תכנונית ומסבירה כיצד הם משקפים את תפקיד ומעמד המתכנן במגזר הפרטי.

על אדריכלות, יצירתיות, ואנשים שחיים כאן

שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.

דפוסי תכנון לציבור הרחב

"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?

מחאות אלימות בישראל: שלוש קבוצות, הסברים שונים. קולם של המוחים המעורבים באלימות

כיצד מבינים, מצדיקים ומפרשים המוחים המעורבים באלימות מול שוטרים את השימוש בה? ראיון עם ד"ר יאיר יאסן שחקר שלוש קבוצות של מוחים בישראל: הימין הרדיקלי, יוצאי אתיופיה ובדואים בנגב. האם האלימות כלפי נציגי החוק היא דרך לערער על הלגיטימיות המדינתית? יאסן מפרק את המושג למספר רכיבים ומסביר כי הערעור של כל קבוצה הוא ברמות שונות וכלפי רכיבים שונים.

פשע ועיר: ‘קרימינולוגיה עירונית’

רשימה זו מציגה את הפרדיגמה החדשה של קרימינולוגיה עירונית שקוראת לחיבור מחודש בין לימודי פשיעה ולימודי עיר. היא מבקרת את הגישות המיקרו-גאוגרפיות לפשיעה ומקום שמתעלמות מההקשרים הסציו-מרחביים שמשפיעים על פשיעה ומיקומה בעיר.

מטבעות קהילתיים כחזון לכלכלה מקומית חלופית: המקרה של לירה שפירא

האם מטבעות קהילתיים או מקומיים יכולים לברוא יש מאין ולהעצים שכונות מוחלשות? לקדם עירוניות בת קיימא וכלכלה מקומית? לירה שפירא הוא מטבע שהומצא בשכונת שפירא בתל אביב ומהווה ניסיון ראשון ומעניין לבחון כיצד מטבע קהילתי יכול לחזק קהילה, לעודד צריכה מקומית ולקדם מטרות אקולוגיות.

מ”סרבן” ל”קורבן”, על ההשפעה הרפואית של תהליכי התחדשות עירונית על קשישים

קשישים נתפסים כ'מכשול' בדרך לתהליכי פינוי בינוי, אך ההתנגדות והחרדה שלהם מן הפרויקט אינם רק תחושה אלא תהליך בעל השלכות רפואיות של ממש על מצבם הפיזי והנפשי. דר' דורון מרימס שחקר את הנושא מסביר כיצד זה משפיע על קשישים ומה ניתן לעשות על מנת לסייע להם.

התחדשות עירונית בפריפריה הגאוגרפית של ישראל | #5 רשימה מסכמת ופרסום המסמך המלא

כיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר.

התחדשות עירונית בפריפריה | #4 פיתוח קלאסטרים של התחדשות בראייה אזורית

ברשימות הקודמות הצגנו את חוסר ההתחדשות של הפריפריה והסיבות לו, הצענו מגנון התחדשות דיפרנציאלי בין הפריפריה הדרומית והצפונית, והצגנו קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי. רשימה זו מתמקדת בניתוח מחוז הצפון ומציעה עבורו הגדרה ראשונית של קלאסטרים כלכליים-חברתיים להתחדשות עירונית, המתייחסים לנושא התעסוקה - חסם עיקרי לפיתוח אזורי בפריפריה.

התחדשות עירונית בפריפריה | #3 קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי להתחדשות

בשתי הרשימות הקודמות בנושא, הצגנו ניתוח של המגמות הקיימות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה, והצענו קווים מנחים ליצירת מנגנון מותאם ודיפרנציאלי בין אזורי הפריפריה הצפונית והדרומית. רשימה זו עוסקת בקריטריונים המרכזיים שצריכים לעצב את סל הכלים האזורי להתחדשות.

התחדשות עירונית בפריפריה | #2 קווים מנחים להתחדשות קונטקסטואלית

ברשימה הקודמת הצגנו ניתוח של המצב הקיים והמגמות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה. המסקנה הייתה שהפריפריה אינה מתחדשת, ושנדרש שינוי פרדיגמה בתחום. רשימה זו תנתח את מאפייני הפריפריה הגיאוגרפית הישראלית במטרה להציע קווים מנחים למנגנון התחדשות קונטקסטואלי.

התחדשות עירונית בפריפריה | #1 שינוי הפרדיגמה התכנונית

כיצד ניתן לייצר התחדשות עירונית בפריפריה? המדיניות ומודל ההתחדשות הקיים, הנשענים על מימון יזמי, מתגברים את ההתחדשות העירונית דווקא באזורי הביקוש. הגל הנוכחי של התחדשות עירונית מפלה ומחליש את הפריפריה, מצב המרקמים הוותיקים מתדרדר והערים סובלות מהגירה שלילית.

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 2# הצעה להתחדשות מרכז מסחרי רובע ד’ אשדוד

ברשימה הקודמת גיבשנו אסטרטגיה ארצית להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים ותיקים. המסמך הנוכחי מבקש ליישמה במיקרו, בתכנון התחדשות של מרכז מסחרי ברובע ד' באשדוד המהווה אבטיפוס של מרכז מסחרי שכונתי מוכר ונפוץ בישראל.

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 1# מסמך מדיניות להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים בישראל

הצורך בגיבוש מדיניות להתחדשות למסחר, מתחדד על רקע הדרדרותם של המרכזים המסחריים בשכונות הותיקות בישראל. חוסר בכלים להתמודדות עם ריבוי בעלויות, פגיעה במוניטין העסקים, גוררים יצירת מפגע בלב השכונות המתחדשות. מסמך זה מציע אסטרטגיה ארצית לחידושם באמצעות שילוב מסחר אלקטרוני ותוך מקסום התועלת הציבורית.

אנרכיזם ותכנון / אנרכיזם בתכנון

פרופ’ רחל קלוש מגיבה למאמרו של יוברט לו יון The Dilemma of Planning. לטענתה הגישה הביקורתית אותה מציג יוברט מדגישה את ההיבריס המקצועי ורואה בתכנון כוח עיקרי בעיצוב המרחב, תוך שהיא מתעלמת מהעובדה שהמשתמשים במרחב שותפים לא פחות משמעותיים מהמתכננים בייצורו. היא מפנה אל האנרכיזם, לא רק כאמצעי לייצר מודלים תכנוניים אלטרנטיביים, אלא בעיקר כדי לשאוב השראה עבור פרקטיקות תכנוניות המדגישות פעולה ישירה ללא מתווכים ודורשות מהמתכננים לקחת אחריות אישית ולפעול למימוש אלטרנטיבות בשטח. פרקטיקות אלו מעודדות התארגנות לא היררכית הגורסת שותפות בידע תוך ויתור מרצון על השתייכות למבני כוח, כולל אלה המוקנים באמצעות ידע מקצועי ומתן ביטוי לתהליכי השינוי בעשייה יומיומית אשר מחייבת את המתכננים להשיל מעצמם חלקים גדולים מהסוציאליזציה המקצועית הפריבילגית.

“כל תכנון הוא לוחמת משפט”: מחשבות על מרחב אפור, עקירוּת ודחיקוּת בעקבות יוברט לו-יון

פרופ' ארז צפדיה מגיב למאמרו של ליון ומפתח את הדיון סביב טענתו של לו יון על התכנון כלוחמת משפט. ברשימה זו דן בזיקה בין אלימות ותכנון, כיצד האלימות של התכנון משתנה מקהילה לקהילה ומעת לעת ומייצרת את ה'מרחב האפור'

דילמת הצד האפל– התכנון לאן?

פרופ' אורן יפתחאל מגיב לפרופ' יוברט לו יון ומספר כיצד השפיע עליו המפגש עימו עוד כשהיה סטונדט לדוקטרט ונחשף לעמדתו הביקורתית. כיום הוא מבין את מקצועות המרחב כזירה של מאבק בין 'צדדים אפלים' ל'צדדים מוארים', סוקר את השלבים בהתפתחות המחשבה על צדק מרחבי ומציע את הקריאה שלו לתכנון טוב יותר

‘דילמת התכנון’ לפי יוברט לו-יון

יוברט לו יון במאמר מצולם, חוזר אל המאמר החשוב שכתב "תכנון-פתרון או בעיה?" ומציג גרסה עדכנית יותר שלו. בשבועות הקרובים נציג דיון בין חוקרים מובילים בתחום התכנון סביב השאלה שהעלה פרופ' לו-יון וכיצד המורשת הביקורתית שפיתח השפיעה על עבודתם.

לאתגר את האורתודוקסיה התכנונית בירוחם

הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".

סכסוכים אגוניסטים כתצורה עכשווית של פוליטיקה מתגרה

מאמר חדש מאת טלי חתוקה ומרים ויילר בוחן יחסים אגוניסטיים ומציע המשגה חדשה - מושג "הסביבה האגוניסטית". נקודת מוצא זו, וההבנה של סביבות אגוניסטיות יכולים לסייע מאוד להבין את המחאות והקונפליקטים העכשוויים בזירה הישראלית ובכלל.

השמשה מחדש של קניונים נטושים במרכזי ערים בישראל

צמיחתו של המסחר המקוון ונטישתם של הקניונים הממוקמים במרכזי הערים, מחדדת את הצורך בפעולה אקטיבית להחייאתם. מסמך זה מציע חשיבה ומדיניות ארצית להשמשה מחדש של קניונים דועכים לטובת יצירת דיור בר השגה, מענה על צרכי ציבור וחיזוק מסחר מקומי.

גבולות ה”זכות לעיר”: זכויות אל מול התבדלות מרחבית ביחסי בני ברק-גבעת שמואל

הזכות לעיר מתמקדת בזכותם של התושבים לעיר שבה הם חים, אך מה עם הזכות לעיר הסמוכה? האם הזכות לעיר מוגבלת לתושביה בלבד? על רקע אירועים של הדרה של אוכלוסיות שכנות ממרחבים ציבוריים בערים שונות, רשימה זאת דנה בנושא דרך המקרה של גבעת שמאול ותושבי העיר הסמוכה בני ברק

“אזוריות חדשה” באשכול רשויות הנגב המערבי?

התכנית האסטרטגית לאשכול הנגב המערבי מציעה חזון ומפת דרכים לפיתוח סדר יום כלכלי אזורי ברוח "האזוריות החדשה", על בסיס זיהוי חמישה מנועי צמיחה ייחודיים. האם בכוחה של התכנית לקדם צמיחה באזור פריפריאלי זה, הסובל מקשיים במשיכת השקעות, הון אנושי וחוסרים בתשתיות?

רגולציה מוטת בינוי בישראל

מדוע לא נבנים בישראל מרחבים ציבוריים איכותיים? עבודת מחקר זו טוענת כי הבעיה איננה בהכרח בתכנון כי אם בשינויים במאפייני-הבינוי שמתרחשים בפער שבין הבינוי המוצע לבינוי בפועל. כך מה שמתכונן כבנייה מרקמית נהפך בסוף ל“מגדלים בפארק”. כיצד זה קורה ואיך זה משפיע על המרחב שלנו?

תכנית לונדון כפארק לאומי- מיתוג מחדש או חזון בר קיימא?

העיר לונדון הכריזה על העיר כולה כפארק לאומי, תפיסה שמארגנת מחדש את היחסים שבין טבע לעיר. המהלך צמח מתנועה של תושבים אך אומץ על ידי הרשות העירונית. הספקנים תוהים על משמעותו בפועל והתומכים רואים בכך שינוי הכרחי בעידן של משבר האקלים

התחדשות ציר ז’בוטינסקי כהזדמנות לשיתוף פעולה אזורי-יצרני

ציר ז'בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.