לאתגר

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.

הקשר בין שכונה לבריאות

בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.

סליחה על השאלה, אבל מה השאלה שלך? – שיתוף ציבור בתכנון בעידן “העיר החכמה”

העידן הדיגיטלי פותח אפשרויות חדשות ומרתקות לשיתוף ציבור יעיל ופרודוקטיבי. ברשימה זו אציג פיתוח של כלי דיגיטלי 'קמפיין שאלות דיגיטלי-מרחבי' הממזג בין מתודולוגית שיתוף הציבור 'קמפיין שאלות', שהוצגה ברשימה הקודמת, לבין כלים דיגיטליים מרחביים מבוססי נתונים. כלי זה מאפשר יצירת מאגר נתונים מרחבי של שאלות ותובנות מתושבי העיר, תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מרחביות. רשימה זו דנה ביתרונות של שילוב זה, באמצעות הצגה של פיילוט שבוצע עבור שכונת הדר בחיפה, ומסכם בדיון פתוח על אתגרים והזדמנויות עתידיות של השימוש בכלי הדיגיטלי.

סליחה על השאלה, אבל מה השאלה שלך? – הצעה למתודולוגיה חדשה בשיתוף הציבור בתכנון

"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאול". איך תפיסות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי שיתוף ציבור, ומדוע אולי דווקא הבן שאינו יודע לשאול הוא הבן שמחזיק את המפתח לצוהר סודי וסמוי, שדרכו ניתן לגלות ולחשוף את רזי המקום? מתודולוגית 'קמפיין שאלות' הינה פרקטיקה של שיתוף ציבור המבוססת על תהליך של עידוד דיאלוג באמצעות הזמנה לשאילת שאלה על סוגיה מסוימת, במטרה להגיע בדרך זו אל רבדים עמוקים וסמויים של ידע רלוונטי.

למען טובת הכלל, לחזור ליסודות התכנון – שנה למותו של יוברט לו-יון

בימים אלה אנו מציינים שנה למותו של יוברט לו-יון. שנה שבה נדמה שהשתנה כל מה שהכרנו ושחשבנו שידענו. תקופה זו מעלה מחדש שאלות ישנות על תכנון ופיתוח, ומציבה אתגרים חדשים שאיתם החברה בישראל תצטרך להתמודד בשנים הקרובות. שאלות ואתגרים אלה תמיד העסיקו את יוברט, שאמנם היה מאוד ביקורתי ביחס לתכנון ולמציאות בישראל באופן כללי, אבל תמיד גם האמין בצורך לשנות ולפעול למען מציאות טובה יותר עבור כל יושבי הארץ הזאת.

תכנון עירוני הפודקסט | 3. המתח בין ידע לפעולה בתכנון

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

תכנון עירוני הפודקסט | 2. תכנון והמרחב העירוני בדרום הגלובלי

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

תכנון עירוני הפודקסט | 1. יסודות התכנון העירוני בעולם המערבי

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

מה ניתן ללמוד מנחיל? – על חגבים, רובוטים והתנועה בעיר

איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת

שימור אתרי מורשת ובניינים היסטוריים בשפרעם כצעד לצמיחה ומיתוג העיר

כיצד העיר שפרעם רואה את עתיד אתרי המורשת שלה? כיצד הם מבטאים את העבר, ההווה והעתיד של העיר? רשימה זו עוסקת בהיסטוריה של אתרי שימור בשפרעם ומציעה דרכים לנצל את המורשת ההיסטורית למען פיתוח העיר.

פוליטיקה חדשה? על צעירים ופוליטיקה ברשתות החברתיות

בתקופת המלחמה אנחנו נחשפים ביתר שאת לתפקידן ולכוחן הרב של הרשתות החברתיות בהפצה של מידע וככלי לביטוי עמדות ותפיסות פוליטיות. השימוש הנפוץ במיוחד של הרשתות החברתיות אצל צעירים וצעירות, מעלה שאלות לגבי מעורבות פוליטית ויכולת ההשפעה הפוליטית בקרב צעירים. בנושא זה, שוחחנו עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר שלה עוסק במעורבות חברתית ופוליטית של צעירים בעידן הדיגיטלי, וביכולת לבטא את קולם וליצור השפעה באמצעות המדיה הדיגיטליים.

נחלת הכלל, מבט על העבר והעתיד של השיכון הציבורי

ד"ר דן פרייס הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודתו האקדמית והמקצועית של ד"ר פרייס מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל, בדיור חברתי ושיתופי, ובחקר הארכיטקטורה במאה-20 בפלסטין/ישראל. הוא פרסם יחד עם עדה כרמי-מלמד את הספר "אדריכלות בפלסטינה-א"י בתקופת המנדט הבריטי 1917 – 1947". ספרו החדש, "נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1945 - 1967", עוסק בשורשים ההיסטוריים והאידיאולוגיים של מפעל הדיור חברתי והציבורי בישראל. בראיון עימו, הוא מסביר על העקרונות שהיו מונחים בבסיס הפרויקט, ומה ניתן ללמוד ממנו על דרכי התמודדות עם משבר הדיור כיום.

מה תפקיד האלימות במחאה בעידן המדיה החברתית? על אקטיביזם דיגיטלי-מקומי

מאמר חדש מאת הדס צור וטלי חתוקה מציע המשגה לצורה חדשה של מחאה המשלבת בין המרחב הציבורי והדיגיטלי אותה הן מכנות: אקטיביזם דיגיטלי-מקומי. מחאה זו בשונה מהפגנות גדולות במרחב הציבורי מצריכה מספר מועט של פעילים המצוידים במצלמות שכן היא מתרחשת במרחב הציבורי אך מכוונת לרשתות החברתיות. ייצור אלימות וייצוגים אלימים מקנים לה נראות בזירה הדיגיטלית ובונים את כוחה הפוליטי.

תכנון עירוני | סדרת פודקסט

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

פרשנות מקומית למושג ‘חוסן עירוני’

המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.

על טכנולוגיה והבטחה, בקולנוע המוקדם ובעת הנוכחית

מה זו סימפוניה עירונית? מה היא יכולה ללמד אותנו על השינויים הטכנולוגיים היום? מה טכנולוגיית תקשורת יכולה ללמד אותנו על צורות של משטר? ומה הקשר בין טכנולוגיה חדשה לבין הבטחות? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם ד"ר אורי לוין מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, אשר בוחנת במחקריה קשרים בין קולנוע, טכנולוגיה וחברה.

בחזרה לרגעי תיקון : החיפוש של החברה הישראלית אחרי מזור ועתיד

ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.

כוחם של גבולות

כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.

רפואה עתידית בין ה-DNA והעיר

ימי מלחמה מפנים את המבט לחזית ולעורף. בעורף נמצאים אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות המטפלים בפצועים ללא הבדל גזע, דת או מין, ואשר מלאכתם החשובה נשענת על מחקר ופיתוח באוניברסיטאות. שוחחנו עם פרופ' שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, המוביל מגוון מחקרים בתחומים של גנטיקה ורפואה, מחלות ומגפות, והקשרים ביניהם. רשימה זו תעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי המחקר שלו, ובמיוחד בשאלת עתידה של הרפואה וההשלכות האפשריות של התפתחות המחקר הרפואי על חיינו. 

דיכאון והעיר

מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.

על אלימות והיסטוריה, בין המדינה לחברה

מהם המקורות והגורמים למעשי אלימות ומלחמות? מה מביא אנשים לקום ולרצוח את שכניהם? מה ניתן ללמוד מההיסטוריה, ומה לא? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם פרופ' אייל זיסר, היסטוריון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וסגן הרקטור של אוניברסיטת ת"א. מחקריו של פרופ' זיסר עוסקים בהיסטוריה המודרנית של סוריה ולבנון, ובשנים האחרונות התמקד בחקר מלחמת האזרחים בסוריה.

על אלימות ותפקידה הכפול של הרשת החברתית

במלחמה הנוכחית כולנו חווים את כוחה של הרשת בהפצת ייצוגים אלימים ובהפיכתה למרחב של אלימות בין קבוצתית. הסרטונים הנוראים שהופצו מבטאים את מה שאני מכנה במחקר 'האלימות של הייצוג' ומביאים זאת לשיאים חדשים של פגיעה, השפלה ואמצעי נוסף של אלימות כלפי הקורבנות.

רעש עירוני #2 פודקסטים מומלצים שעוסקים בעיר

לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.

בעקבות הנביא מוחמד: שיחה על המרחב הערבי והמוסלמי

פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.

ללמד צדק נתונים: הטיות אלגוריתמיות וניתוח מרחב ביקורתי בלימודי תכנון עירוני

כיצד לימודי תכנון מושפעים מכלים טכנולוגיים חדשים ושימושי בנתוני עתק? מהם היתרונות והסכנות באימוץ כלים כאלו? רשימה זו סוקרת את המאמר Teaching Data Justice: Algorithmic Bias and Critical Spatial Analysis in Urban Planning Education, שדן בשאלות האלו.

הוגה הרעיון של אורבנולוגיה: יוברט לו יון זכרונו לברכה

אם אתם קוראים את השורות האלו, ונמנים על אוהדי כתב העת שלנו, אורבנולוגיה, אז אתם חבים תודה לפרופ' יוברט לו יון, שהלך לעולמו החודש. יוברט, איש יקר, שליווה אותי שנים רבות, היה השראה עבורי, חבר, ואיש שיח שיחסר לי מאוד.