איך שומרים על צלם אנוש כאשר המציאות מתעקשת להיות טראומטית שוב ושוב? ברשימה זו, מבקש עידן צבעוני להעניק קול לקולקטיב מושתק של "הנותרים מאחור" – אלו שבוחרים להישאר, לא בהכרח מבחירה.
האם ניתן לשמור על שפיות כאשר המציאות מתעקשת להיות מצב חירום תמידי? הרשימה שלפנינו נעה בין יאוש לבין תקווה, בין שבר אישי לבין טרגדיה קולקטיבית, ומזמינה התבוננות מפוכחת למקומם של הנותרים מאחור.
המודל העירוני של 'עיר 15 הדקות' תפס תאוצה בשנים האחרונות כפתרון חדשני המאפשר לתושבים לקבל את צרכיהם היומיומיים במרחק קצר, אך במקביל הוא עורר דיון סוער וגל של התנגדויות, הקשורות לחששות מעידן של חירויות מוגבלות.
במהלך העשורים האחרונים, המורשת העשירה של ערים היסטוריות כמו ונציה נדרשת להתמודד עם אתגרי הפיתוח המודרני תוך שימור הזהות התרבותית וההיסטורית שלהן. איזון עדין זה מציב שאלות קריטיות בפני מתכננים ומעצבים אורבניים המבקשים לשלב בין העבר המפואר לצרכים העכשוויים. רשימה זו תעמיק בגישות השונות להתערבות באתרי מורשת והשפעתן על הזירה התכנונית במאה ה-21.
התוכנית האסטרטגית המרחבית למדינת ישראל, אשר גובשה בתהליך שנמשך כשנתיים ופורסמה לאחרונה על ידי מינהל התכנון, מציגה חזון חדש וארוך טווח לעיצוב עתיד המרחב הישראלי. על רקע האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני המדינה בכלל, ובפני מערכת התכנון בפרט, של גידול אוכלוסייה מהיר, שינויי אקלים הולכים ומקצינים, ואירועי חירום חוזרים ונשנים, התוכנית מציעה חשיבה חדשנית וכלים מגוונים, בקני מידה שונים
טיילת לואי בחיפה משקפת את המורכבות של המרחב הציבורי, במפגש בין תרבויות שונות. ברשימה זו, השנייה בסדרה, אבחן את השפעת מלחמת חרבות ברזל על החיים החברתיים והפיזיים בטיילת.
טיילת לואי, המקום שבו עולמות שונים נפגשים, מגלמת את מורכבות המרחב הציבורי בחיפה. הטיילת מרחב מפגש לקבוצות חברתיות ואתניות מגוונות בעיתות שלום, אך גם מעוררת שאלות מורכבות בעיתות מלחמה. רשימה ראשונה בסדרה שתעסוק בטיילת כנקודת מפגש תרבותית וחברתית בזמנים שונים.
אם לכולם ״מגיעה״ עיר, הרי שככל הנראה אין מנוס מהפיכתה לצפופה יותר. כאן עולה השאלה – באיזה מחיר? מהי המשמעות של ״עיר לכולם״ אם העיר טובה פחות, לכולם או לרבים? האם בחירתם של אנשים לגור בסביבה בעלת מאפיינים מסוימים בנקודת זמן כלשהי, צריכה להוות מכשול בפני מגמות פיתוח, או שניתן להצדיק את הפגיעה בשם ״טובת הכלל״?
מסמך המדיניות להתחדשות שכונת כפיר בכפר שלם בתל אביב, מציע תפיסה חדשנית ומעניינת של חידוש ושדרוג של המרחב העירוני הבנוי ומתן מענה לצרכים עכשוויים, תוך שמירה על המאפיינים האדריכליים והמרחביים הייחודיים של השכונה, אשר כמעט ונעלמו תחת שכבות של תוספות בנייה ושימושים חדשים שהצטברו לאורך השנים.
תכנון ופיתוח ערי נמל באזורים פוסט תעשייתיים הפכו לנושא מרכזי שמציג את המתח בין שימור מורשת לבין הצורך בפיתוח כלכלי מודרני. בעשורים האחרונים, נמלים היסטוריים רבים ברחבי העולם זכו למעמד חדש כמוקדים לתיירות ולמסחר, מה שיוצר דינמיקה מורכבת בין הרצון לשמר את העבר לבין הקידמה האורבנית של ההווה והעתיד.
בגן הזיכרון שבחיפה מתעוררת תופעה מורכבת של ניכוס מרחב ציבורי על ידי אוכלוסיות מוחלשות. הגן, אשר תוכנן להוות מקום זיכרון, הפך לזירה של קונפליקטים, ביטויים חברתיים ושימושים מגוונים המאתגרים את גבולות השלטון העירוני. כיצד מתקיים המאבק על המרחב הציבורי?
ממרכז מחקר אורבני בעיר באר שבע, דרך הצמיחה המהירה של אופקים, ועד פארק התעשייה נ.ע.מ., בנגב המערבי, עולים הקולות של כוחות חיוביים של יצירתיות ותכנון. סיור בשלוש תחנות בגיאוגרפיה המורכבת של ישראל.
בעידן שבו שטחים ציבוריים פתוחים הופכים לנכס יקר ערך בתוך הערים הצפופות, השפ"פים – שטחים פרטיים פתוחים – ניצבים בחזית המאבק על הזכות למרחב ציבורי נגיש ומזמין. ברשימה זו נעסוק סוגי השפ"פים ונבחן כיצד ניתן להרחיב את הנגישות והשימוש בשטחים הללו עבור תושבי העיר.
כיצד ניתן לחקור את אופני השימוש היומיומיים במרחב הציבורי? אילו מתחים קיימים בין השימושים היומיומיים למטרות הנצחה וזיכרון? רשימה זו, ראשונה בסדרה, עוסקת בשאלות אלו, דרך מקרה המבחן של גן הר הבנים ברמת גן.
הפיכת פארקים עירוניים לסביבות לימוד חינוכיות עתידה להתוות דרך חדשה ומעשית לשיפור חוויית הלמידה. ברשימה זו תעסוק בהפיכת פארקים עירוניים קיימים לסביבת לימודים אפקטיבית ויצירתית עבור ילדים במערכת החינוך הפורמאלית.
הגירה היא אחד הכוחות הפועלים המשמעותיים המאפיינים כיום את הערים בעולם, וגם בישראל. גורמים רבים ושונים – מלחמות, שינויי אקלים, משברים פוליטיים וצרכים כלכליים – דוחפים אנשים ונשים ברחבי העולם כולו לנסות למצוא את עתידם במקום חדש. לצד ההבטחה, תהליך זה מלווה כמובן גם בהתמודדות יומיומית עם קשיים רבים. רשימה זו מבקשת להאיר את הקשיים, המתחים והקונפליקטים הכרוכים בהגירה, מנקודת מבטן של המהגרות, באמצעות סיפורן האישי של שלוש צעירות אריתראיות החיות בדרום תל-אביב.
רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.
מדוע היציאה מתחנות הרכבת בישראל כל כך לא נעימה, והחיבור לעיר כמעט ולא קיים? מחשבות ותובנות מביקור בגרמניה, על תכנון סביבות תחנות רכבת, ועל הממשק עם העיר.
מחקר בין-תחומי חדשני על תנועה וזרימה בעיר, המשלב בין חקר עיצוב עירוני לבין מחקר על תנועת חרקים וניתוח ממוחשב, מעלה תובנות מעניינות בנוגע להשפעה של מבנה המרחב העירוני על אופי התנועה בו.
אילו תיאוריות שונות של פשיעה קיימות? כיצד הן מתייחסות ליחידה השכונתית? מהן המגבלות של הגישות הקיימות? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות מאמר חדש מאת הדס צור.
מה תפקידה של השכונה בעידן הדיגיטלי? כיצד טכנולוגיות דיגיטליות משפיעות על השכונה? רשימה זו סוקרת מאמר חדש מאת טלי חתוקה וגל אלחנן שעוסק בתהליכי דיגיטציה בקנה המידה השכונתי.
מהם האתגרים החדשים שמציבה הדיגיטציה בשיטור העיר? כיצד טכנולוגיות חדשות בשירות המשטרה משפיעות על אי שוויון בזירה העירונית? וכיצד נגיב לדיגי-דוג, הרובוט המשטרתי, שנפגוש ברחוב? אלה הן חלק מהשאלות שעלו בסדנת מחקר בנושא בגרמניה.
