מרחב ציבורי

עיצוב המרחב השכונתי בעידן הבקרה- שכונות ותיקות מול שכונות חדשות

חמו-גורן, קורל (2020), מרחב, טכנולוגיה ובני נוער: תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל, עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך (M.A), בהנחיית פרופ' טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב

מרחב, טכנולוגיה ובני נוער- תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל

בני נוער מחפשים מקומות להיפגש בהם במרחב הציבורי, אך לרוב הם נתפסים כ'איום' אן מטרד שהרשויות מנסות לנהל ולבקר. מחקר חדש מבקש להתמקד בבני נוער ובחוויה שלהם את המרחב הציבורי, לבחון כיצד משפיע עיצוב המרחב מבחינה פיזית וטכנולוגית על ההימצאות שלהם בו

שנויים במחלוקת #2 | פארק המושבה, זכרון יעקב

פארק המושבה בזכרון יעקב, בדומה לפארקים עירוניים גדולים ויקרים אחרים שהוקמו בשנים האחרונות, מהודר ומטופח מאוד אך הוא גם מרחב סטרילי, מבודד ומגודר, בעל שעות פתיחה מצומצמות. האם הפארק מתפקד כמרחב ציבורי התורם לתושבי העיר והאזור? מי זקוק לפארק הזה באמת?

לחשוב מחדש על המרחב הציבורי- בין רטוריקה למציאות

עלי מאדניפור פרופ' לאדריכלות ותכנון עירוני, תוהה במאמרו האם העניין וההכרה המחודשת בחשיבות המרחב הציבורי, מובילים לתכנון מרחבים ציבוריים טובים?  הוא מסביר מה מוביל לפער בין הרטוריקה של המרחב הציבורי למרחבים המתוכננים בפועל

מרכזים עירוניים בערים קטנות

כאשר מדברים על אורבניזציה מדמיינים את הערים הגדולות והסואנות, אך מרבית האוכלוסייה חיה במרכזים עירוניים קטנים. כיצד והאם ניתן לשמור על המרכז העירוני בערי הפריפריה? ואולי יש לשנות את נקודת המבט ולא לראות בנטישת המרכז העירוני כישלון? סדרת רשימות על המרכז העירוני המשתנה בעיר כרמיאל כמשל לערים בינוניות וקטנות

השפעת העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות ‘מגדלים בפארק’: שימוש במרחבים ציבוריים

מחקר שבחן שש שכונות מגדלים בערים שונות בערי המרכז, ניסה לבחון כיצד התכנון העירוני: מיקום הפארקים והגינות הציבוריות, מיקום המרכז המסחרי ותכנון הרחובות, משפיע על עוצמת השימוש. כיצד תורם התכנון לבניית קהילה ואינטראקציות חברתיות?

ראש העיר חלם על שוויץ ויהוד קיבלה את פרויקט “בלה לוגאנו”

רבים מאיתנו מתקנאים בערים והערייות האירופאית, אבל האם נכון וניתן לייבא למרחב המקומי מודל מגורים אירופאי? בנוסף, אידאולוגיית 'עירוב השימושים' עומדת למבחן כאשר חללי המסחר הרבים בקומת הכניסה נותרים ריקים

האובססיה של הזיכרון

"מפות הזיכרון" של העיר הן מורכבות ומבטאות את האופן שבו הזיכרון היה לאמצעי במאבק החברתי על הנרטיב של המקום. מהן האסטרטגיות של הזיכרון העכשוויות בערים והאם אנחנו זוכרים יותר מידי?

זיכרון הנצחה וצריכה נפגשים בלב העיר חדרה

בעשורים האחרונים ישנה מגמה של שיבוץ הזיכרון במרחבי היומיום בנוף העירוני. אך כיצד זה משפיע על ההנצחה כשהאדנרטה צמודה לקניון? האם הקירבה הפיזית בין מרחבי צריכה לזיכרון מוזילה את ההנצחה או הופכת אותה לחלק אינטגרלי מהחיים?

כיכר וריטיקלית בהתהוות- כיכר גבעון בתל אביב

כיכר גבעון הפכה מ"חצר אחורית" לפיאצה מעוצבת. השיפוץ והטיפול בכיכר נעשו באופן ורטיקלי. ניתוח של המודל העיסקי והניהולי שאימצה עיריית תל אביב ושל ההיבטים החומריים והשפעתם על השימושים השונים בכיכר.

למה כיכר ויצמן בחולון היא מרחב ציבורי לתפארת?

את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה

גסיסתו של ‘השוק המקורה’- הכישלון של שוק חדרה

שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?

לא הכל זה כסף. הנזק התודעתי והחינוכי של שלטי חוצות

מה מבינים ילדים החושפים כל הזמן לשלטי הפירסום במרחב הציבורי? נראה כי היום מעבר לשלטי החוצות הרגילים כל בניין הופך לשטח פירסום פוטנציאלי ומקור הכנסה נוסף לדיירי הבניין, האם אפשר לדרוש מהרשות העירונית להאבק בזה?

אלימות משטרתית ושיטור יתר בעיר – המקרה של ישראלים יוצאי אתיופיה

"כאשר שוטר פוגש חשוד מהקהילה המעורבת בפשיעה, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מבאחר. הבנו את זה באיחור...אנחנו היום מנסים להחזיר את אמון הקהילה האתיופית בשוטרים, הדרך עוד ארוכה", מפכ"ל משטרת ישראל. מה הקשר בין הימצאות במרחב הציבורי ושיטור יתר, ומה ההשלכות ההרסניות של פרופיילינג?

הספרייה האקדמית כמרחב ציבורי-ביצועי

האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?

המרחב הציבורי – “נחלת הכלל” או משאב סחיר בחסות העירייה?

האם הכיכר, הרחוב וחזיתות הבניינים, הם נחלת הכלל או שהם עוברים הסחרה לתקופות קצרות או ממשוכות על ידי העירייה לטובת מיזמים שונים? והאם הסחרה זה רע? לא רק המרחב הפיזי שלנו אלא גם המנטלי הפך לסחורה בעיר. בחינה של המרחב הציבורי בתל אביב דרך שאלת נחלת הכלל
מקסיקו סיטי (צילום: Cities Changing Diabetes)

עיר סוכר

מהן הערים הסוכרתיות ביותר בישראל? ומה הקשר בין מחלת הסוכרת לעיר? לרגל התכנית הלאומית למניעת סכרת, המזוהה כאחת המחלות הקשות של המאה הקרובה, אנו מפרסמים נתונים מתוך מחקר שנעשה בישראל ומחשבות על התרומה של העיר למאבק במחלה
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

“חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!”

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
ההי ליין בניו יורק (צילום: joevare Flicker.com)

מודל אלטרנטיבי לחידוש המרחב הציבורי

ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?