לאחרונה פירסמנו שתי רשימות של שרון אפרוני על תכנית שדה דה ששאפה להישגים בתחום החברתיים אך אלו נתקלים בקשיים נוכח מחירי השוק. חיים פיאלקוף, חבר צוות התכנון שחתום על כתיבת חלק מן המסכים מגיב למאמריה וטוען כי יתכן עוד סוף אופטימי
דיור בהישג יד מוגדר כדיור במחיר מופחת ממחיר השוק, אז מה עושים כשמחיר השוק השתגע? האם שכירות מופחתת בסך 7000 ש"ח היא ברשת השגה ולמי? ערכי הקרקע בשדה דב אינם מאפשרים לממש את החזון החברתי של הרובע. מה שמחייב אותנו לחשוב מחדש על המנגנונים הקיימים בישראל לדיור בר השגה.
הרב דניאל גוטנמכר שואף שהציבור שלו הדתי לאומי יעסוק יותר בסוגיות עירוניות. הוא מאמין בעירוניות, הילכתיות, ערים מעורבות שימושים ואנשים. לטענתו הספרות הדתית צריכה להתעדכן נוכח השינויים בערים המודרניות ולתת את הדעת בנוגע לסוגיות שעולות מהחיים בעיר, ובאופן רחב יותר לגלות משמעות בחיים האורבניים
בתי כנסת הם מרחבים ציבוריים שמשקפים ויוצרים קהילות, ערכים, מסורות וזהות. על כן בעת שינויים דמוגרפיים הם הופכים לעיתים למרחב של מאבק על פניה שלה העיר. ליאל צבן שטרום בחנה בעבודת התזה שלה שלוש ערים בדרום (נתיבות, באר שבע ושדרות) ואת המאבק שהתקיים בין אוכלוסיות חדשות לאוכלוסיות וותיקות בבתי הכנסת בעיר.
פרק שנעשה במסגרת מיזם הרשמקול בשיתוף עם עמותת עלם מביא את קולותיהן של צעירות חסרות בית על הצורך והחסמים בדרך לבית. הפרק נעשה במסגרת פרויקט רדיו שהקמנו במסגרות הקצה של עלם לצעירים בזנות וחסרי בית. כיצד כל זה קשור למחקר עירוני ולתהליכים בזירה העירונית?
מהו תפקידם של מרכזים קהילתיים בעיר והאם הוא מתשנה בין שכונה לשכונה? עיריית תל אביב יפו הצהירה כי מטרתה לקדם קהילות והון חברתי, אך מה המושגים האלו אומרים ומה הרלוונטיות שלהם או הביטוי שלהם בשכונות השונות בעיר?
כיצד מבינים, מצדיקים ומפרשים המוחים המעורבים באלימות מול שוטרים את השימוש בה? ראיון עם ד"ר יאיר יאסן שחקר שלוש קבוצות של מוחים בישראל: הימין הרדיקלי, יוצאי אתיופיה ובדואים בנגב. האם האלימות כלפי נציגי החוק היא דרך לערער על הלגיטימיות המדינתית? יאסן מפרק את המושג למספר רכיבים ומסביר כי הערעור של כל קבוצה הוא ברמות שונות וכלפי רכיבים שונים.
רשימה זו מציגה את הפרדיגמה החדשה של קרימינולוגיה עירונית שקוראת לחיבור מחודש בין לימודי פשיעה ולימודי עיר. היא מבקרת את הגישות המיקרו-גאוגרפיות לפשיעה ומקום שמתעלמות מההקשרים הסציו-מרחביים שמשפיעים על פשיעה ומיקומה בעיר.
בשנות השמונים צמחו גישות מבוססות מקום לחקר פשיעה ומניעת פשיעה. הן הובילו למעבר מהתייחסות לקנה מידה השכונתי לפעולה בקנה מידה מיקרו-גאוגרפי. כיצד שינוי זה השפיע על שיטור הערים ואיך כל זה קשור באכזבה ממדיניות ׳המלחמה בעוני׳?
אורך המאה העשרים צמחו גישות שונות בסוציולוגיה, קרימינולוגיה, גאוגרפיה ולימודי עיר אשר מסתכלות אחרת על היחסים שבין פשיעה ומקום. חלקן הציעו כלים לניתוח פשיעה ואילו אחרות כלים יישומים למניעת פשיעה באמצעות המרחב. סדרת רשימות זו סוקרת את הגישות השונות והשינויים הרעיוניים שהובילו לצמחיתתן
מאמר חדש מאת טלי חתוקה ומרים ויילר בוחן יחסים אגוניסטיים ומציע המשגה חדשה - מושג "הסביבה האגוניסטית". נקודת מוצא זו, וההבנה של סביבות אגוניסטיות יכולים לסייע מאוד להבין את המחאות והקונפליקטים העכשוויים בזירה הישראלית ובכלל.
הזכות לעיר מתמקדת בזכותם של התושבים לעיר שבה הם חים, אך מה עם הזכות לעיר הסמוכה? האם הזכות לעיר מוגבלת לתושביה בלבד? על רקע אירועים של הדרה של אוכלוסיות שכנות ממרחבים ציבוריים בערים שונות, רשימה זאת דנה בנושא דרך המקרה של גבעת שמאול ותושבי העיר הסמוכה בני ברק
רמת גן עד לא מזמן הייתה העיר המובילה בפרויקטים מסוג תמ"א 38. מה ההשפעה על פרויקטים אלו על התמהיל המעמדי בשכונות ותיקות שעברו חידושים רבים? מיפוי הפרויקטים לצד הדירוג הסוציו-אקונומי של השכונות מעלה מגמות של משיכת אוכלוסיות חזקות ועליה ברמה החברתית-כלכלית הכוללת.
האם ג'נטריפיקציה היא הזדמנות להתגבר על הסגרגציה בין שחורים ללבנים במערכת החינוך? פודקסט חדש בארה"ב טוען שהמכשול בדרך לכך הם ההורים הלבנים ואילו ד"ר עידית פסט שחקרה בתי ספר ציבוריים בניו יורק מציגה תמונה מורכבת יותר
מאמר חדש של טלי חתוקה והדס צור בוחן את המעורבות של חברות פרטיות בעיצוב 'העיר החכמה' והטשטוש שנוצר בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, המוביל לאימוץ חבילות סטנדרטיות בתחום 'העיר החכמה' תוך התעלמות מהקונטקסט המקומי הייחודי ומהצרכים החברתיים בעיר. על רקע האתגרים של העיר המאמר מציע לעבור לעירוניות חברתית חכמה
סדרת הרשימות הקרובה בנושא דאגה/טיפול (care) תסקור מניין צמח תחום זה כסוגיה מחקרית, כיצד משתנה הגאוגרפיה של הדאגה והנוף של הטיפול באוכלוסיות שונות. הרשימה האחרונה תציג את מה שמכונה 'אתיקה של דאגה' המציעה תפיסה מוסרית ואף חזון לחברה אחרת המושתתת על סולידריות והדדיות.
נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף. הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה
במסגרת מדיניות EcoDensity של העיר וונקובר, קנדה קדמה העירייה פתרונות דיור בר השגה. הייחודי שבהם הוא "דיור הסמטאות" (Laneway Housing) שמייצר ציפוף דווקא באזור של בנייה פרברית. אך האם הצליח מודל זה בהשגת המטרות של קידום קיימות ואספקת דיור בר השגה?
האם בעבר הינו קהילתיים וסולידריים יותר? הספר 'לשחק באולינג לבד' טוען שכן. מדוע הפכו חיינו לפחות קהילתיים? פירבור היא אחת הסיבות לכך. על המושג "הון חברתי" וירידת קרנה של הקהילה לפי הסוציולוג רוברט פאטנם
מה מעסיק את אירופה ומה חוקרים הסוציולוגיים? משבר ההגירה, הברקזיט, הזדקנות האוכלוסייה ועליית הלאומנות והפופוליזם הם הנושאים שעומדים במרכז. האם המחקר מגלה משהו חדש אודות אותן תופעות?
"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?
חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית
האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
