לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.
פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.
האם הפיכתן ההדרגתית של הערים למעורבות, טומנת בחובה זרע פורענות, עתידה לרופף את הביטחון ולהגביר את חוסר היציבות, או שמא אפשר שתביא עמה סיכוי לחיים משותפים, ושגשוג של אזור הגליל? התשובה טמונה בתגובה של הרשויות וכיצד יגיבו וינהלו את התהליכים הללו, אם ידעו לתעל זאת לצמיחה חיובית
ברשימה הקודמת סקרנו את המגמות הדמוגרפיות שמובילות לתהליכי הערבוב בערים בגליל. המעבר של צעירים ערבים עקב משבר הדיור בישובים ערבים מעורר התנגדויות מצד ראשי ערים וכוחות המנסים למנוע את התהליך. כיצד הם עושים זאת?
ערי הגליל משתנות בעקבות תהליכים של הגירה שלילית והגירה פנימית. רבות מהן הופכות להיות ערים מעורבות או כפי שהגדירו זאת אחרים 'ערים מתערבבות'. מדוע מתרחשים תהליכים של הגירה פנימית מכפרים ערבים לערים המתערבבות? אילו תהליכי עומק זה משקף וכיצד זה משפיע על הערים והאזור? סדרת הרשימות הקרובה בוחנת את התהליכםי הללו
כיצד ניתן להגדיר מהי שכונה? מה המאפיינים שהופכים שכונה לטובה ומוצלחת? רשימה זו סוקרת את ספרה של אמילי טאלן, Neighborhood, שעוסק בשאלות אלו, בניסיון להבין מהי שכונה ומה חשיבותה לחיי היומיום שלנו בעת הנוכחית.
ד"ר דקלה יוגב חוקרת את הקהילה החרדית ומאירה את השינויים הטקטונים שמתרחשים בה: תהליך שהיא מכנה ישראליזציה ומודרניזציה. המנהיגים שלהם מנסים לבלום זאת אך הרכבת כבר יצאה מהתחנה. בנוסף היא מסבירה כי זו קהילה שניתן להתפשר ולדון איתה הרבה יותר ממה שנדמה למנהיגים החילוניים.
כיצד אפשר ליצור עיר שמקרבת בין אנשים? האם יש מקום בעיר למגוון אנושי וצורני? רשימה זו סוקרת את הספר העיר הרכה, שמציע חזון תכנוני ייחודי, המבוסס על צפיפות וגיוון בקנה מידה אנושי.
כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.
כיצד נתפס מושג 'הקהילה' בזמן משבר? כיצד הקהילה מתארגנת כדי להתמודד עם המשבר? רשימה זו סוקרת את המאמר People in a pandemic: Rethinking the role of ‘Community’ in community resilience practices, שעוסק בתפיסה הקהילתית בזמן מגפת הקורונה.
פעם הלכו כולם לבית הספר בשכונה אך בעושרים האחרונים גוברת המגמה של בתי ספר קהילתיים, ייחודיים ועל אזוריים. מונטסורי, אנתרופוסופי, דמוקרטי, כל קהילה והזרם שלה, ומה קורה לשכונה? למגוון האנושי והמפגש שמציעה השכונה? על הדילמה של הורים רבים בין הבחירה באופציה המקומית לבחירה בייחודיות הקהילתית
מה עתידם של שטחים ירוקים בשכונה שעוברת ציפוף וג'נטריפיקציה? כיצד הם מעוצבים ועבור איזו אוכלוסייה הם מיועדים? רשימה זו מתמקדת במקרה המבחן של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן שבעיר תל אביב.
מה התפקיד של חצר בית הספר בעיר? את מי היא משמשת בזמן הלימודים ואחרי סיומם? רשימה זו מציעה חשיבה מחדש על תפקיד חצר בית הספר כמרחב ציבורי חשוב במדינה שהולכת ומצטופפת.
כיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את "המדרחוב החדש", קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.
מה קורה לרחובות המסחריים כשהמסחר עובר לזירה הדיגיטלית? כיצד הם עומדים להשתנות? רשימה זו סוקרת את האפשרויות השונות ואת המתחים בין מסחר פיזי מסורתי למסחר דיגיטלי.
כיצד מנהלים את המתח בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי? רשימה זו דנה בסוגיה של המרחב הפרטי-ציבורי, יציר כלאיים שמאגד בתוכו אינטרסים מנוגדים, הציבור מול בעלי הקרקע.
בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי
שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות
העיר ראש העין חווה צמיחה אדירה עקב בניית שכונות חדשות שמכפילות את גודל אוכלוסיות העיר. עבור הרשויות והתושבים גידול מואץ שכזה מציב אתגרים רבים, פרויקט זה מציע מודל שיתוף ציבור ייעודי שבונה אמון ושותפות בין הרשות העירונית לתושבים החדשים
בתכנית ותמ”ל חדשה במג’דל כרום נערך שיתוף ציבור חדשני שכלל שימוש בכלים טכנולוגיים ובהובלה של צוות מקצועי מתוך העיר. המהפכה שהציעה מהנדסת הרשות המקומית, אריג' סראחן, כללה יצירה של "קבוצות שיוך" של אלפי בעלי הקרקע שיאפשר לממש את התוכנית.
בתי כנסת הם מרחבים ציבוריים שמשקפים ויוצרים קהילות, ערכים, מסורות וזהות. על כן בעת שינויים דמוגרפיים הם הופכים לעיתים למרחב של מאבק על פניה שלה העיר. ליאל צבן שטרום בחנה בעבודת התזה שלה שלוש ערים בדרום (נתיבות, באר שבע ושדרות) ואת המאבק שהתקיים בין אוכלוסיות חדשות לאוכלוסיות וותיקות בבתי הכנסת בעיר.
מהו תפקידם של מרכזים קהילתיים בעיר והאם הוא מתשנה בין שכונה לשכונה? עיריית תל אביב יפו הצהירה כי מטרתה לקדם קהילות והון חברתי, אך מה המושגים האלו אומרים ומה הרלוונטיות שלהם או הביטוי שלהם בשכונות השונות בעיר?
רשימה זו סוקרת את המאבק הפנימי המתחולל בפרדס חנה כרכור, שתי מושבות חקלאיות שאוחדו לכדי ישות מונציפלית אחת, סביב רצועת שצ”פ החוצה את לב המושבה. ברקע המאבק הצמיחה והשינוי של המקום. מה יהיה עתיד המקום- מושבה או עיר? וכיצד דילמה זו מתבטאת במתחים סביב ה”וואדי”, הרוצה שחוצה את המושבה?
מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים
עיריית נתניה מגבשת תכנית להתחדשות עירונית למרכז העיר, אזור מורכב וצפוף של מסחר, מגורים, שטחי ציבור ועסקים קטנים. הלב העירוני. מהם עקרונות התכנית וכיצד היא מאזנת בין אינטרסים כלכליים, חברתיים וסביבתיים?
הצעה נוספת לחידוש ציר ז’בוטינסקי החוצה את ערי גוש דן ועתיד להשתנות בעקבות הקמת הרכבת הקלה. מדוע על אף האינטנסיביות העירונית שלו ומגוון השימושים נותר מוזנח ומכוער. חוות דעת זו מציעה חלופות לפיתוח ציר ז’בוטינסקי סביב תחנות הרכבת העתידיות
רשימה אחרונה ומסכמת על בני נוער במרחב הציבורי, האם כלים טכנולגיים מרתיעים אותם? מפחיתים אלימות ושהייה בפארקים? כיצד משתמשות הרשויות בכלים הללו ומה נפחן בתרבות הבקרה והשליטה?
חמו-גורן, קורל (2020), מרחב, טכנולוגיה ובני נוער: תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל, עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך (M.A), בהנחיית פרופ' טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב
בני נוער מחפשים מקומות להיפגש בהם במרחב הציבורי, אך לרוב הם נתפסים כ'איום' אן מטרד שהרשויות מנסות לנהל ולבקר. מחקר חדש מבקש להתמקד בבני נוער ובחוויה שלהם את המרחב הציבורי, לבחון כיצד משפיע עיצוב המרחב מבחינה פיזית וטכנולוגית על ההימצאות שלהם בו
הסגר שוב הגביל את התנועה במרחב ואת החיפוש אחר מרחבים פתוחים ונגישים בעיר. מדוע בשבת שמשית נותרו גינות המשחקים ריקות ואילו מדשאות וכיכרות המו משפחות וילדים?
