להיפגש

התחדשות עירונית פרטית- חברת Venn מחדשת או כובשת את שכונת שפירא?

חברת Venn מקימה מיזמים, מציעה מגורים ופותחת עסקים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. האם שכונה היא עסק כלכלי? מה ההשפעות על כלל תושבי השכונה והאם נוצרת קהילה עילית בתוך הקהילה הוותיקה שלבסוף תדחק החוצה?

דיונים עכשווים בתכנון מגורים, חלק ב': סביבת המגורים, מורפולוגיה ועיצוב

רשימה זו מתייחסת לסביבת המגורים השכונתית ולעיצובה הפיזי. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי בכמה גישות שהפכו לדומיננטיות בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21: ניאו אורבניזם, רטורפיט והעיר הקומפקטית

אוהבים את העיר? תפסיקו לקנות באינטרנט

לכניסה של אמזון יש הרבה השלכות אחת מהן היא על העיר ועתיד חיי הרחוב והמסחר בה. לנו כצרכנים יש תפקיד פעיל בעתיד הזה, ואילו במרחבים מסוימים שוללים מאיתנו את הבחירה. למשל בנמלי תעופה שהמירו מלצרים במסכים שלא ניתן לחמוק מהם

יצירת תמהיל חברתי בבנייה חדשה: ללמוד מ- HafenCity המבורג

לרוב תמהיל חברתי הוא מושג שמלווה פרויקטים של התחדשות עירונית, אך כיצד ניתן לתכנן תמהיל חברתי בבנייה של שכונות חדשות? רובע חדש שנבנה בהמבורג הוא מקרה מענין של חידוש קרקע תעשייתית, תכנון מעורב שימושים וניסיון ליצור תמהיל חברתי

האם יער מאכל הוא טרנד או פוטנציאל אמיתי לגיבוש קהילות עצמאיות?

לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?

זיכרון הנצחה וצריכה נפגשים בלב העיר חדרה

בעשורים האחרונים ישנה מגמה של שיבוץ הזיכרון במרחבי היומיום בנוף העירוני. אך כיצד זה משפיע על ההנצחה כשהאדנרטה צמודה לקניון? האם הקירבה הפיזית בין מרחבי צריכה לזיכרון מוזילה את ההנצחה או הופכת אותה לחלק אינטגרלי מהחיים?

איך יזמים פוליטים תירגמו את ריצ'ארד פלורידה לירושלמית?

מודלים עירוניים משייטים ומיובאים לערים ברחבי העולם, וכך גם מודל ה'עיר היצירתית' שעשה את דרכו אל ירושלים. כיצד הוא תורגם לקונטקסט המקומי ועזר למסגר מחדש את הקונפליקט החרדי-חילוני, היהודי-פלסטיני ואת הפנייה לאכולוסייה הצעירה והיצרנית?

למה כיכר ויצמן בחולון היא מרחב ציבורי לתפארת?

את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה

מקניונים דועכים למתחמי מייקרס- מהפכת הייצור של המאה ה-21

תרבות המייקינג משלבת בין מלאכה לטכנולוגיה מתקדמת, שיתוף ויצירתיות. בכדי להתפתח היא זקוקה לחללים לייצור עצמי, סדנאות אומן וסטודיויים שיתופיים. אולי זהו עתידם של הקניונים שהולכים ומתרוקנים?

מבני הציבור: על מבנים, ציבורים ומשמעויות

רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.

מי הם "הנוודים הדיגיטליים"? על קשרים חדשים בין ערים ואנשים בדרום הגלובלי

העולם הדיגטלי מאפשר לעבוד מכל עיר בעולם, לשלם פחות ולשלב בין טיול לעבודה. אלה הם ה'נוודים דיגטליים'. איך הם משנים את הכלכלה העירונית בערי הדרום הגלובלי והאם אחת מערי ישראל הפריפריאליות יכולה להפוך לייעד אטרטקטיבי לקהילת הנוודים הגדלה?

מה צריך חסר בית? פשוט, בית!

חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית

העיר כמרחב למידה

מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?

ברוכים הבאים לגיל השלישי- האתגרים וההזדמנויות שבהזדקנות האוכלוסייה

הזדקנות האוכלוסייה מתרחשת בישראל ובכלל העולם המערבי. יש לכך משמעויות מרחיקות לכת המחייבות חשיבה מחדש בתחום התעסוקה, הדיור, הבריאות והכלכלה. האם נושא זה מטופל או שהבעיה מגולגלת בחשאי לדורות הבאים?

ארץ-גנים

איך מתוכננים השטחים הפתוחים בישראל? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? הספר החדש של המעבדה לעיצוב עירוני "ארץ-גנים" מתמקד בתכנון הנוף בעיר. רשימה לרגל צאתו של הספר

איך משפיע תכנון השכונה על הביטחון האישי? השוואה בין שכונות חדשות לוותיקות

האם יש קשר בין התכנון הפיזי לבין תחושת הביטחון וחיי הקהילה בשכונה? לפני שמתקינים מצלמות וחיישנים כדאי לבחון מחדש את התכנון הפיזי של שכונות המגורים.השוואה בין קרית ראשון לשכונת אם המושבות החדשה

האם גרעיני התיישבות 'מצילים' את השכונות?

גרעיני התיישבות בשכונות מצוקה, הם אמצעי לחיזוק השכונה והקהילה לפי משרד הבינוי והשיכון, אך מה קורה כאשר זה נהפך לכלי פוליטי? גרעינים תורניים לצד גרעינים חילוניים עוברים לשכונות ונכנסים למערך החינוך והתרבות של השכונה. האם הממשלה צריכה לתמוך בכלי זה ומה הביקורת שכנגד?

על צדדיו המכוערים של 'העידן העירוני'

מקדשי העירוניות מהללים את הליברליות והקוסמופוליטיות של העיר אך למעשה העידן העירוני הוא מלחמה מעמדית ואתנית שדוחקת את המעמדות הנמוכים ואוכלוסיות של צבע מחוץ לעיר. בלונדון שבה הג'נטריפיקציה גואה, מהנדסים יצאו בהצהרה נגד הכלי של פינוי בינוי אשר פוגע באוכלוסיות מוחלשות, גובה מחיר סביבתי כבד ולא מקיים כלכלית לטווח הארוך. האם לא הגיע זמן לדיון שכזה גם בישראל?

עיר חכמה או אזור חכם? עתיד אשכול הנגב המזרחי

מה בין התייעלות אזורית ובין קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המיושמות במסגרות שונות של ערים חכמות? יצירה של שיתופי פעולה אזוריים במסגרת אשכולות של רשויות מקומיות קטנות, נעזרת רבות בשירותים של ענקיות טכנולוגיה, עבורן מרחבים אלו הן מעבדת ניסויים ומחקר. מה האתגרים, הסכנות והיתרונות בפיתוח אזורי טכנולוגי? בחינה של אשכול הנגב המזרחי.

עיר שבוראת לה אייקון, קלטרבה בולנסיה

בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?

מחנה יהודה – השוק שמאוים מ'האותנטיות' של עצמו

שוק מחנה יהודה הפך למרכז בילוי ותיירות צפוף. פודיז המגיעים לסיורי אוכל, היפסטרים, דתיים ותיירים, כולם פוקדים את הברים והמסעדות בשוק. נהנים מהאותנטיות של הבסטות, אך הג'נטריפיקציה מאיימת על העסקים הוותיקים. הדילמה שבין פיתוח כלכלי להרס הייחודיות לא פוסחת על השוק בירושלים

ארמונות בחול- האם הזולות בים מציעות אלטנרטיבה אנרכיסטית?

בין נתניה לעתלית, בין יוני לספטמבר, מתמלאים חופי ישראל בערי רפאים, על קו המים. בשנים האחרונות, הפכה מסורת הקמפינג מחופשה של יומיים שלושה לאורח חיים אלטרנטיבי, לתקופת הקיץ, עבור מאות ישראלים. האם ה'זולות' בחופים מציעות אלטרנטיבה אנרכיסטית? האם הן קריאת תיגר על תרבות צריכת החופשות והנופש הישראלי או סתם השתלטות בלתי מתחשבת על נחלת הכלל?

האם בעבר תכננו טוב יותר? התכנון ההוליסטי של רמת אביב א'

שכונת רמת אביב א' תוכננה ברוח הרעיונות האוטופיים של האדריכלות המודרניסטית. גם כיום כאשר מסתובבים בשכונה יש תחושה של תכנון אידאליסטי, רצף השטחים הירוקים, החניות המאורגנות במתווה של רחובות ללא מוצא (cul-de-sac) מאפשרים מרחב תנועה ללא מכוניות. על רקע הדיון המחודש היום בשכונות ירוקות, רשימה זו בוחנת את תפיסת התכנון שעיצבה את שכונת רמת אביב א' בשנות ה- 50. ברשימה הבאה נבחן האם היא עומדת במבחן התקנים העכשוויים של שכונות ירוקות (LEED-ND)
Isnabul (צילום: estorde Flickr.com)

לקראת קהילות שיתוף עירוניות

המילה שיתוף זוכה לעדנה מחודשת ואף לסקס אפיל וטרנדיות באמצעות יוזמות כמו WeLive. חלק מהיוזמות אמנם ממשיכות לדבר את השפה של הניאוליברליזם אך עדיין הן משקפות הלך רוח של חיפוש אחר אלטרנטיבה. זה הזמן לחשוב על מודלים חלופיים אוטופיים לאורח החיים העירוני בדמות קהילות שיתוף עירוניות

להחליק למרגלות מפעל הפלדה

כיצד ניתן לחדש ולהשמיש אתרים ששימשו לתעשייה כבדה? אלפי דונמים שעמדו ריקים ועזובים הפכו לרצועת פארקים מרהיבה בצפון גרמניה שמשמרת את אתרי התעשייה תוך מתן פרשנות חדשה והסבתם למרכז צלילה, בריכות, קירות טיפוס, מסלולי הליכה, גלריות ומוזיאונים. רשימה ראשונה העוסקת בשאלות והצעות לשימוש חוזר בקרקע תעשייתית.

עיר ותחבורה בעידן "חכם"

רשימה זו מבקשת לפרק את המונח "עיר חכמה" ולהבחין בין המונח, הסימבול, השיח והישות הבין-סובייקטיבית המכונה "עיר חכמה" לבין המוחשי, הפיזי והמרכיבים הסטטיים והפרקטיים היוצרים אותה הלכה למעשה. במוקד הדיון התחבורה החכמה וזו השיתופית והשלכותיהן המורכבות על עתיד המרחב האורבני העולמי וחיי היום יום של התושבים. רשימה ראשונה בסדר

ניו אורבניזם כגישת תכנון

בשנים האחרונות בעיקר בישראל ישנה פריחה וערגה מחודשת לניאו-אורבניזם, ספרים של כותבים מרכזיים מתורגמים, הליכות ג'יין מאומצות בעיר וכל מקדשי העירוניות מחיים ססמאות ישנות. אך מהו בדיוק הניאו אורבניזם? מניין צמח? באיזה הקשר תרבותי ופוליטי ומה הייתה הביקורת כנגדו? מאיר אלוויל ברשימה מלמדת.
ההי ליין בניו יורק (צילום: joevare Flicker.com)

מודל אלטרנטיבי לחידוש המרחב הציבורי

ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?