להיפגש

ג’סר א-זרקא – בין א-פורמאליות לתכנון ממסדי

רשימה זו, שנייה בסדרה, מציגה את מקרה הבוחן של היישוב ג'סר א-זרקא, את התוכניות שמקודמות ביישוב בשנים האחרונות, ואת עמדות "השחקנים" השונים ביחס לתוכניות אלה. המקרה של ג'סר א-זרקא ישמש כבסיס לדיון במתח שבין התכנון הממסדי לבין סביבה קיימת שצמחה לאורך השנים באופן לא מוסדר וא-פורמאלי.

תכנון בסביבות א-פורמאליות: סוגיות עקרוניות ושאלות מעשיות

התכנון העירוני המודרניסטי הנהוג כיום הוא פרדיגמה מערבית. תופעות של עוני ובנייה בלתי פורמאלית, לעומת זאת, היו נוכחות החל מראשית העירוניות והעיור. השאלה בה עוסקת סדרת רשימות זאת – כיצד, אם בכלל, הפרדיגמה התכנונית מתיישבת עם סביבות שמוגדרות א-פורמאליות? – מעסיקה את עולם התכנון בקני מידה שונים: גלובאלי, לאומי ומקומי. ברשימה זו אציג גישות שונות לתכנון של סביבות בלתי פורמאליות, וברשימה הבאה אתמקד בבחינת המקרה של תכנון  חדש שנעשה בשנים האחרונות עבור הכפר ג'סר א-זרקא.

תחנת קרליבך  – “תחנה עבור אנשים”?

ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.

‘עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח’ – בין תיאוריה לפרקטיקה

גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.

על שלושה גברים ושלוש ערים

ד"ר מיקי כץ היא חוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה, סופרת ועורכת. בספרה החדש, "שלושה גברים, שלוש ערים – תל-אביב, איסטנבול, לונדון", היא חוקרת, בעזרת התחקות אחר שלוש דמויות ספרותיות, מהם חיים עירוניים ואילו יחסים מתקיימים בין ערים לבין אלה המתגוררים בהן. בראיון איתה, היא מספרת על מה ניתן ללמוד על ערים ועירוניות מקריאה ספרותית של ערים, וכיצד היבטים מהותיים של העיר משתקפים בספרות. 

קול קורא לתחרות בנושא: בסיס משותף – أساس مشترك – Common Grounds

מתוך הבנה ותפיסה כי עלינו לשמור על המרחב המשותף, ולהמשיך ולפתח אותו, קול קורא לתחרות הפונה לכלל הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, מכל הפקולטות והמחלקות, בהזמנה להגיש עבודות הבוחנות את הבסיס לקיום משותף, עוסקות בתנאים ובאפשרות לחיים יחד במרחב משותף, ומבקשות לחשוב מחדש את המושגים שבעזרתם אפשר לדמיין עתיד משותף.

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.

הקשר בין שכונה לבריאות

בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.

ללמוד מהמרחב – הקיבוץ לקראת “משבר הקיבוצים”

ד"ר עידית שכנאי-רן היא אדריכלית, חוקרת אדריכלות ותרבות ומלמדת במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה החדש "הנה ימים באים – מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), עוסק במרחב של הקיבוץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על רקע תהליכי השינוי החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שעברו באותן שנים הקיבוצים, והחברה הישראלית בכלל. בראיון איתה, היא מספרת על השינויים שעברו הקיבוצים באותם שנים וכיצד השפיעו על המרחב הפרטי והציבורי בקיבוץ, וכיצד ניתוח מרחבי יכול ללמד על תהליכי עומק חברתיים המובילים למשבר אשר עתיד לאיים על שגרת חיים הנדמית כיציבה.

פרויקט הדולפינריום וחוף הים בשנות ה-90

סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שלישית בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-90 ובמימוש פרויקט הדולפינריום כיום.

מרכז התיירות (כיכר אתרים) וחוף הים בשנות ה-60

סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שנייה בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-60.

חוף הים והעיר תל אביב

סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. רשימה זו, ראשונה בסדרה, מורכבת מהקדמה קצרה ולאחריה דיון בהתפתחות החוף בשנות ה-30.

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת

נחלת הכלל, מבט על העבר והעתיד של השיכון הציבורי

ד"ר דן פרייס הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודתו האקדמית והמקצועית של ד"ר פרייס מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל, בדיור חברתי ושיתופי, ובחקר הארכיטקטורה במאה-20 בפלסטין/ישראל. הוא פרסם יחד עם עדה כרמי-מלמד את הספר "אדריכלות בפלסטינה-א"י בתקופת המנדט הבריטי 1917 – 1947". ספרו החדש, "נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1945 - 1967", עוסק בשורשים ההיסטוריים והאידיאולוגיים של מפעל הדיור חברתי והציבורי בישראל. בראיון עימו, הוא מסביר על העקרונות שהיו מונחים בבסיס הפרויקט, ומה ניתן ללמוד ממנו על דרכי התמודדות עם משבר הדיור כיום.

פרשנות מקומית למושג ‘חוסן עירוני’

המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.

כוחם של גבולות

כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.

דיכאון והעיר

מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.

רעש עירוני #2 פודקסטים מומלצים שעוסקים בעיר

לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.

בעקבות הנביא מוחמד: שיחה על המרחב הערבי והמוסלמי

פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.

ערים מתערבבות בגליל: השפעת מגמות ההגירה הפנימית בערים שנבחנו על הביטחון הציבורי והחוסן העירוני

האם הפיכתן ההדרגתית של הערים למעורבות, טומנת בחובה זרע פורענות, עתידה לרופף את הביטחון ולהגביר את חוסר היציבות, או שמא אפשר שתביא עמה סיכוי לחיים משותפים, ושגשוג של אזור הגליל? התשובה טמונה בתגובה של הרשויות וכיצד יגיבו וינהלו את התהליכים הללו, אם ידעו לתעל זאת לצמיחה חיובית

ערים מתערבבות בגליל: שיח ‘הפחד הדמוגרפי’ וניסיונם של ראשי הערים לשמור על ‘צביון יהודי’ בכלים תכנוניים

ברשימה הקודמת סקרנו את המגמות הדמוגרפיות שמובילות לתהליכי הערבוב בערים בגליל. המעבר של צעירים ערבים עקב משבר הדיור בישובים ערבים מעורר התנגדויות מצד ראשי ערים וכוחות המנסים למנוע את התהליך. כיצד הם עושים זאת?

ערים מעורבות ומתערבבות בגליל

ערי הגליל משתנות בעקבות תהליכים של הגירה שלילית והגירה פנימית. רבות מהן הופכות להיות ערים מעורבות או כפי שהגדירו זאת אחרים 'ערים מתערבבות'. מדוע מתרחשים תהליכים של הגירה פנימית מכפרים ערבים לערים המתערבבות? אילו תהליכי עומק זה משקף וכיצד זה משפיע על הערים והאזור? סדרת הרשימות הקרובה בוחנת את התהליכםי הללו

מקומה של השכונה בחיי היומיום

כיצד ניתן להגדיר מהי שכונה? מה המאפיינים שהופכים שכונה לטובה ומוצלחת? רשימה זו סוקרת את ספרה של אמילי טאלן, Neighborhood, שעוסק בשאלות אלו, בניסיון להבין מהי שכונה ומה חשיבותה לחיי היומיום שלנו בעת הנוכחית.

‘הישראליזציה’ של החרדים המודרניים

ד"ר דקלה יוגב חוקרת את הקהילה החרדית ומאירה את השינויים הטקטונים שמתרחשים בה: תהליך שהיא מכנה ישראליזציה ומודרניזציה. המנהיגים שלהם מנסים לבלום זאת אך הרכבת כבר יצאה מהתחנה. בנוסף היא מסבירה כי זו קהילה שניתן להתפשר ולדון איתה הרבה יותר ממה שנדמה למנהיגים החילוניים.

השוואה בין חווית החיים של בני נוער במרחב הפיזי והמקוון בשכונות ממעמד נמוך ובשכונות ממעמד גבוה

כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.

חשיבה מחדש על תפקיד ‘הקהילה’ בזמן מגפת הקורונה

כיצד נתפס מושג 'הקהילה' בזמן משבר? כיצד הקהילה מתארגנת כדי להתמודד עם המשבר? רשימה זו סוקרת את המאמר People in a pandemic: Rethinking the role of ‘Community’ in community resilience practices, שעוסק בתפיסה הקהילתית בזמן מגפת הקורונה.

לבחור באופציית השכונה

פעם הלכו כולם לבית הספר בשכונה אך בעושרים האחרונים גוברת המגמה של בתי ספר קהילתיים, ייחודיים ועל אזוריים. מונטסורי, אנתרופוסופי, דמוקרטי, כל קהילה והזרם שלה, ומה קורה לשכונה? למגוון האנושי והמפגש שמציעה השכונה? על הדילמה של הורים רבים בין הבחירה באופציה המקומית לבחירה בייחודיות הקהילתית