להיפגש

גאוגרפיה של דאגה

סדרת הרשימות הקרובה בנושא דאגה/טיפול (care) תסקור מניין צמח תחום זה כסוגיה מחקרית, כיצד משתנה הגאוגרפיה של הדאגה והנוף של הטיפול באוכלוסיות שונות. הרשימה האחרונה תציג את מה שמכונה 'אתיקה של דאגה' המציעה תפיסה מוסרית ואף חזון לחברה אחרת המושתתת על סולידריות והדדיות.

החיים בצל ההמתנה לפינוי בינוי

לא מעט בניינים ומתחמים בישראל נמצאים במצב זמני של המתנה לעתיד של הרס. כיצד בוחרת הקהילה להגיב אל סביבת מגוריה? המחקר כמעט ולא עוסק במצבי ההמתנה הממושכים שמשפיעים על הקהילה והיחידים. קבוצת פעילים בגבעת אולגה בוחרת להתנגד לזמניות דווקא דרך חיזוק קשרי הקהילה והיחס לסביבה

משני צידי הגדר: חיפה ורמאללה כעוגני התרבות הפלסטינית

חיפה הפכה בשנים האחרונות לבירת התרבות הפלסטינית הצעירה. בתי קפה, בארים, מופעים מוסקיליים ותאיטרליים. מדוע דווקא בחיפה הצליחה ומה קושר בינה לבין רמאללה? ראיון עם האנתרופולוג נדים כרכבי

שיתופיות כמנוף לניהול עירוני מתחיל בתוך הרשות עצמה

עיריית כפר סבא קיימה תהליך פנים אירגוני שנועד לבחון את מידת השימוש והנגישות לשירותים קהילתיים. על סמך מיפוי נרחב של המבנים והשימושים שנעשים בהם (מספר משתתפים, שעות ביום וקהלי יעד) יכולה כעת הרשות לתכנן אסטרטגית ופיזית את מבני הציבור שלה כך שינצולו יותר שעות בייממה ויציעו שרותים יותר מגוונים 

שכונת ‘בצוותא’ בחריש – הקמת מיזם דיור שיתופי בהובלת יזם פרטי

שכונת "בצוותא" בחריש מציעה דיור קהילתי במודל של פיתוח יזמי בניגוד לצורות שונות של 'קו-האוסינג' שלרוב צומחות מלמטה על ידי קהילות שמתארגנות ביחד. האם יש כאן בשורה חדשה שמצליחה לקחת את עקרונות המגורים הקהילתיים ולהציעם לקהל רחב יותר? והאם התכנון הפיזי של השכונה עונה ומקדם את הערכים של 'קו-האסינג'?

“ארטוושינג”?! אמנות בשירות הצמיחה הכלכלית בעיר היצירתית

רשויות עירוניות הכירו ביכולתה של אמנות רחוב ואמנות שוליים למשוך תיירים, להעיר שכונות ולעודד צמיחה כלכלית. לכן הן תומכות ומשתמשות בה. האם זו שעתה היפה של האומנות בעיר? או צורה של 'ארטוושינג'?

סדרה בנושא קהילה 3# | כוחה וחשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי

לאחר שברשימה הקודמת דנו בהיחלשות חיי הקהילה ברשימה זו נביא את הקולות שטוענים כי חשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי דווקא גדלה. על רקע תהליכי גלובליזציה שהחלישו את מדינת הלאום והאתוסים הלאומיים המאחדים, צומחת המשמעות המקומית והחיפוש אחר קהילה. ואולי בכלל מנצלת המדינה את הקהילה בעידן הניאו-ליברלי כאשר היא מעבירה לה אחריות ונסוגה מתפקידה?

סדרה בנושא קהילה 2# | הון חברתי וקריסת החיים הקהילתיים בעידן הניאו ליברלי

האם בעבר הינו קהילתיים וסולידריים יותר? הספר 'לשחק באולינג לבד'  טוען שכן. מדוע הפכו חיינו לפחות קהילתיים? פירבור היא אחת הסיבות לכך. על המושג "הון חברתי" וירידת קרנה של הקהילה לפי הסוציולוג רוברט פאטנם

התחדשות עירונית פרטית- חברת Venn מחדשת או כובשת את שכונת שפירא?

חברת Venn מקימה מיזמים, מציעה מגורים ופותחת עסקים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. האם שכונה היא עסק כלכלי? מה ההשפעות על כלל תושבי השכונה והאם נוצרת קהילה עילית בתוך הקהילה הוותיקה שלבסוף תדחק החוצה?

דיונים עכשווים בתכנון מגורים, חלק ב’: סביבת המגורים, מורפולוגיה ועיצוב

רשימה זו מתייחסת לסביבת המגורים השכונתית ולעיצובה הפיזי. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי בכמה גישות שהפכו לדומיננטיות בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21: ניאו אורבניזם, רטורפיט והעיר הקומפקטית

אוהבים את העיר? תפסיקו לקנות באינטרנט

לכניסה של אמזון יש הרבה השלכות אחת מהן היא על העיר ועתיד חיי הרחוב והמסחר בה. לנו כצרכנים יש תפקיד פעיל בעתיד הזה, ואילו במרחבים מסוימים שוללים מאיתנו את הבחירה. למשל בנמלי תעופה שהמירו מלצרים במסכים שלא ניתן לחמוק מהם

יצירת תמהיל חברתי בבנייה חדשה: ללמוד מ- HafenCity המבורג

לרוב תמהיל חברתי הוא מושג שמלווה פרויקטים של התחדשות עירונית, אך כיצד ניתן לתכנן תמהיל חברתי בבנייה של שכונות חדשות? רובע חדש שנבנה בהמבורג הוא מקרה מענין של חידוש קרקע תעשייתית, תכנון מעורב שימושים וניסיון ליצור תמהיל חברתי

האם יער מאכל הוא טרנד או פוטנציאל אמיתי לגיבוש קהילות עצמאיות?

לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?

זיכרון הנצחה וצריכה נפגשים בלב העיר חדרה

בעשורים האחרונים ישנה מגמה של שיבוץ הזיכרון במרחבי היומיום בנוף העירוני. אך כיצד זה משפיע על ההנצחה כשהאדנרטה צמודה לקניון? האם הקירבה הפיזית בין מרחבי צריכה לזיכרון מוזילה את ההנצחה או הופכת אותה לחלק אינטגרלי מהחיים?

איך יזמים פוליטים תירגמו את ריצ’ארד פלורידה לירושלמית?

מודלים עירוניים משייטים ומיובאים לערים ברחבי העולם, וכך גם מודל ה'עיר היצירתית' שעשה את דרכו אל ירושלים. כיצד הוא תורגם לקונטקסט המקומי ועזר למסגר מחדש את הקונפליקט החרדי-חילוני, היהודי-פלסטיני ואת הפנייה לאכולוסייה הצעירה והיצרנית?

למה כיכר ויצמן בחולון היא מרחב ציבורי לתפארת?

את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה

מקניונים דועכים למתחמי מייקרס- מהפכת הייצור של המאה ה-21

תרבות המייקינג משלבת בין מלאכה לטכנולוגיה מתקדמת, שיתוף ויצירתיות. בכדי להתפתח היא זקוקה לחללים לייצור עצמי, סדנאות אומן וסטודיויים שיתופיים. אולי זהו עתידם של הקניונים שהולכים ומתרוקנים?

מבני הציבור: על מבנים, ציבורים ומשמעויות

רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.

מי הם “הנוודים הדיגיטליים”? על קשרים חדשים בין ערים ואנשים בדרום הגלובלי

העולם הדיגטלי מאפשר לעבוד מכל עיר בעולם, לשלם פחות ולשלב בין טיול לעבודה. אלה הם ה'נוודים דיגטליים'. איך הם משנים את הכלכלה העירונית בערי הדרום הגלובלי והאם אחת מערי ישראל הפריפריאליות יכולה להפוך לייעד אטרטקטיבי לקהילת הנוודים הגדלה?

מה צריך חסר בית? פשוט, בית!

חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית

העיר כמרחב למידה

מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?

ברוכים הבאים לגיל השלישי- האתגרים וההזדמנויות שבהזדקנות האוכלוסייה

הזדקנות האוכלוסייה מתרחשת בישראל ובכלל העולם המערבי. יש לכך משמעויות מרחיקות לכת המחייבות חשיבה מחדש בתחום התעסוקה, הדיור, הבריאות והכלכלה. האם נושא זה מטופל או שהבעיה מגולגלת בחשאי לדורות הבאים?

ארץ-גנים

איך מתוכננים השטחים הפתוחים בישראל? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? הספר החדש של המעבדה לעיצוב עירוני "ארץ-גנים" מתמקד בתכנון הנוף בעיר. רשימה לרגל צאתו של הספר

איך משפיע תכנון השכונה על הביטחון האישי? השוואה בין שכונות חדשות לוותיקות

האם יש קשר בין התכנון הפיזי לבין תחושת הביטחון וחיי הקהילה בשכונה? לפני שמתקינים מצלמות וחיישנים כדאי לבחון מחדש את התכנון הפיזי של שכונות המגורים.השוואה בין קרית ראשון לשכונת אם המושבות החדשה