האם ניתן לשמור על שפיות כאשר המציאות מתעקשת להיות מצב חירום תמידי? הרשימה שלפנינו נעה בין יאוש לבין תקווה, בין שבר אישי לבין טרגדיה קולקטיבית, ומזמינה התבוננות מפוכחת למקומם של הנותרים מאחור.
המודל העירוני של 'עיר 15 הדקות' תפס תאוצה בשנים האחרונות כפתרון חדשני המאפשר לתושבים לקבל את צרכיהם היומיומיים במרחק קצר, אך במקביל הוא עורר דיון סוער וגל של התנגדויות, הקשורות לחששות מעידן של חירויות מוגבלות.
בעידן של תהליכי עיור מואצים ושינויי אקלים, התמודדות עם השפעות של פגיעות סביבתיות מחייבת חשיבה מחודשת על הקשרים חדשים בין הסביבה העירונית למערכות האקולוגיות סביבן. הצעה למדיניות.
השאלה האם לשמר או לחדש היא במרכז השיח האדריכלי והעירוני בעיר ההיסטורית ונציה, המוכרזת כעיר מורשת עולם על ידי אונסקו. אתגרים כמו גידול התיירות והצורך בהתפתחות כלפי העתיד מעוררים דיונים מורכבים לגבי הדרך בה ניתן לשלב בין המסורת לחדשנות מבלי לפגוע באופייה הייחודי של העיר. רשימה זו תבחן את שיטות השימור והחידוש בוונציה, עם התמקדות בפרויקט בולט באי ג'ודקה, ותתייחס להשלכות על המורשת התעשייתית בישראל.
טיילת לואי בחיפה משקפת את המורכבות של המרחב הציבורי, במפגש בין תרבויות שונות. ברשימה זו, השנייה בסדרה, אבחן את השפעת מלחמת חרבות ברזל על החיים החברתיים והפיזיים בטיילת.
טיילת לואי, המקום שבו עולמות שונים נפגשים, מגלמת את מורכבות המרחב הציבורי בחיפה. הטיילת מרחב מפגש לקבוצות חברתיות ואתניות מגוונות בעיתות שלום, אך גם מעוררת שאלות מורכבות בעיתות מלחמה. רשימה ראשונה בסדרה שתעסוק בטיילת כנקודת מפגש תרבותית וחברתית בזמנים שונים.
תכנון ופיתוח ערי נמל באזורים פוסט תעשייתיים הפכו לנושא מרכזי שמציג את המתח בין שימור מורשת לבין הצורך בפיתוח כלכלי מודרני. בעשורים האחרונים, נמלים היסטוריים רבים ברחבי העולם זכו למעמד חדש כמוקדים לתיירות ולמסחר, מה שיוצר דינמיקה מורכבת בין הרצון לשמר את העבר לבין הקידמה האורבנית של ההווה והעתיד.
בגן הזיכרון שבחיפה מתעוררת תופעה מורכבת של ניכוס מרחב ציבורי על ידי אוכלוסיות מוחלשות. הגן, אשר תוכנן להוות מקום זיכרון, הפך לזירה של קונפליקטים, ביטויים חברתיים ושימושים מגוונים המאתגרים את גבולות השלטון העירוני. כיצד מתקיים המאבק על המרחב הציבורי?
ממרכז מחקר אורבני בעיר באר שבע, דרך הצמיחה המהירה של אופקים, ועד פארק התעשייה נ.ע.מ., בנגב המערבי, עולים הקולות של כוחות חיוביים של יצירתיות ותכנון. סיור בשלוש תחנות בגיאוגרפיה המורכבת של ישראל.
בעידן שבו שטחים ציבוריים פתוחים הופכים לנכס יקר ערך בתוך הערים הצפופות, השפ"פים – שטחים פרטיים פתוחים – ניצבים בחזית המאבק על הזכות למרחב ציבורי נגיש ומזמין. ברשימה זו נעסוק סוגי השפ"פים ונבחן כיצד ניתן להרחיב את הנגישות והשימוש בשטחים הללו עבור תושבי העיר.
בעידן של תכנון עירוני אינטנסיבי, אגמון הסופרלנד מהווה דוגמה למיזם המשלב בין אסתטיקה לאקולוגיה, ויוצר חיבור ייחודי בין התושבים לטבע. רשימה זו תעסוק בחשיבות והתפקיד של מרחבים ציבוריים מלאכותיים בעיר בישראל.
בגן הר הבנים ברמת גן, מתקיימת הפרדה בין השקט המנטלי לבין רעשי העיר, אך האם הם מספיקים לייצר חוויות חברתיות משמעותיות עבור תושבי האזור? רשימה זו, שנייה בסדרה עוסקת באתגרים וההזדמנויות שטמון השילוב בין זיכרון לבין החיים היומיומיים במרחב הציבורי
כיצד ניתן לחקור את אופני השימוש היומיומיים במרחב הציבורי? אילו מתחים קיימים בין השימושים היומיומיים למטרות הנצחה וזיכרון? רשימה זו, ראשונה בסדרה, עוסקת בשאלות אלו, דרך מקרה המבחן של גן הר הבנים ברמת גן.
ספורטק שלונסקי ברעננה, הממוקם בין שכונות מגורים, משמש לא רק מרכז פעילות ספורטיבית אלא גם זירה לתהליכים חברתיים ופוליטיים, שם מתמודדות קהילות שונות עם האתגרים וההזדמנויות שמציע המרחב הציבורי. רשימה זו תבחן את נושא הספורט כסוגיה עירונית מעצבת ועכשווית והציבורים העושים בה שימוש.
פרקטיקת ספורט מייצגת כיום את אחד ממנועי הפיתוח העירוניים, הודות לאיכויות המכלילות, הפונקציונליות והמרחביות שהיא מבטאת. בשתי רשימות הבאות אבחן האם וכיצד מגמה עכשווית זו באה לידי ביטוי בספורטק שלונסקי שנפתח ב-2012 בצפון מערב רעננה.
בין צרחות ילדים, צלילי אופנועים ואווירה שעוטפת את המקום בעשרות שנים של זיכרונות, מרכז דרכטן בקרית אונו, הדומה למרכזים מקומיים יומיומיים אחרים, מעלה שאלות ביחס לעתידו. רשימה זו תעסוק בקולותיהם של המשתמשים השונים ותובנות של חשיבות מרכז דרכטן בקרית אונו כמקום של מפגש חברתי-קהילתי.
הפיכת פארקים עירוניים לסביבות לימוד חינוכיות עתידה להתוות דרך חדשה ומעשית לשיפור חוויית הלמידה. ברשימה זו תעסוק בהפיכת פארקים עירוניים קיימים לסביבת לימודים אפקטיבית ויצירתית עבור ילדים במערכת החינוך הפורמאלית.
הגירה היא אחד הכוחות הפועלים המשמעותיים המאפיינים כיום את הערים בעולם, וגם בישראל. גורמים רבים ושונים – מלחמות, שינויי אקלים, משברים פוליטיים וצרכים כלכליים – דוחפים אנשים ונשים ברחבי העולם כולו לנסות למצוא את עתידם במקום חדש. לצד ההבטחה, תהליך זה מלווה כמובן גם בהתמודדות יומיומית עם קשיים רבים. רשימה זו מבקשת להאיר את הקשיים, המתחים והקונפליקטים הכרוכים בהגירה, מנקודת מבטן של המהגרות, באמצעות סיפורן האישי של שלוש צעירות אריתראיות החיות בדרום תל-אביב.
רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.
מדוע היציאה מתחנות הרכבת בישראל כל כך לא נעימה, והחיבור לעיר כמעט ולא קיים? מחשבות ותובנות מביקור בגרמניה, על תכנון סביבות תחנות רכבת, ועל הממשק עם העיר.
מהם האתגרים החדשים שמציבה הדיגיטציה בשיטור העיר? כיצד טכנולוגיות חדשות בשירות המשטרה משפיעות על אי שוויון בזירה העירונית? וכיצד נגיב לדיגי-דוג, הרובוט המשטרתי, שנפגוש ברחוב? אלה הן חלק מהשאלות שעלו בסדנת מחקר בנושא בגרמניה.
