התחדשות עירונית

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 2# הצעה להתחדשות מרכז מסחרי רובע ד’ אשדוד

ברשימה הקודמת גיבשנו אסטרטגיה ארצית להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים ותיקים. המסמך הנוכחי מבקש ליישמה במיקרו, בתכנון התחדשות של מרכז מסחרי ברובע ד' באשדוד המהווה אבטיפוס של מרכז מסחרי שכונתי מוכר ונפוץ בישראל.

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 1# מסמך מדיניות להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים בישראל

הצורך בגיבוש מדיניות להתחדשות למסחר, מתחדד על רקע הדרדרותם של המרכזים המסחריים בשכונות הותיקות בישראל. חוסר בכלים להתמודדות עם ריבוי בעלויות, פגיעה במוניטין העסקים, גוררים יצירת מפגע בלב השכונות המתחדשות. מסמך זה מציע אסטרטגיה ארצית לחידושם באמצעות שילוב מסחר אלקטרוני ותוך מקסום התועלת הציבורית.

לאתגר את האורתודוקסיה התכנונית בירוחם

הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".

השמשה מחדש של קניונים נטושים במרכזי ערים בישראל

צמיחתו של המסחר המקוון ונטישתם של הקניונים הממוקמים במרכזי הערים, מחדדת את הצורך בפעולה אקטיבית להחייאתם. מסמך זה מציע חשיבה ומדיניות ארצית להשמשה מחדש של קניונים דועכים לטובת יצירת דיור בר השגה, מענה על צרכי ציבור וחיזוק מסחר מקומי.

כיצד תמ”א 38 משנה את התמהיל המעמדי בעיר? השינויים הסוציואקונומיים בעיר רמת גן

רמת גן עד לא מזמן הייתה העיר המובילה בפרויקטים מסוג תמ"א 38. מה ההשפעה על פרויקטים אלו על התמהיל המעמדי בשכונות ותיקות שעברו חידושים רבים? מיפוי הפרויקטים לצד הדירוג הסוציו-אקונומי של השכונות מעלה מגמות של משיכת אוכלוסיות חזקות ועליה ברמה החברתית-כלכלית הכוללת.

ג‘נטריפיקציה אורגנית וג‘נטריפיקציה תכנונית: המקרה של הרצליה ופרדס חנה

שכונות וותיקות רבות ברחבי הארץ עוברות תהליכים של התחדשות, האוכלוסייה משתנה, מרקם הבינוי משתנה ואיתם גם המעמד הסוציו-אקונומי של התושבים. הרשימה בוחנת כיצד מתרחש תהליך ההתחדשות בשתי שכונות בערים שונות

הערכת התכנית להתחדשות עירונית מרכז נתניה

עיריית נתניה מגבשת תכנית להתחדשות עירונית למרכז העיר, אזור מורכב וצפוף של מסחר, מגורים, שטחי ציבור ועסקים קטנים. הלב העירוני. מהם עקרונות התכנית וכיצד היא מאזנת בין אינטרסים כלכליים, חברתיים וסביבתיים?

ג’נטריפיקציה ירוקה

לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?

­­כיצד ציר ז’בוטינסקי מתפקד­ כמרחב ציבורי לאורכו? חוות דעת תכנונית

הצעה נוספת לחידוש ציר ז’בוטינסקי החוצה את ערי גוש דן ועתיד להשתנות בעקבות הקמת הרכבת הקלה. מדוע על אף האינטנסיביות העירונית שלו ומגוון השימושים נותר מוזנח ומכוער. חוות דעת זו מציעה חלופות לפיתוח ציר ז’בוטינסקי סביב תחנות הרכבת העתידיות

התחדשות ציר ז’בוטינסקי כהזדמנות לשיתוף פעולה אזורי-יצרני

ציר ז'בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.

מודל המשלב עיבוי-בינוי בשכונת כפר שלם עשוי להביא בשורה חדשה בתחום ההתחדשות העירונית

מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת

כלים חדשים לקידום התחדשות עירונית ביישובים הערביים בישראל

מחקר חדש בנושא התחדשות עירונית במגזר הערבי בישראל שנערך בשיתוף פעולה בין מרכז הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת סיכוי, מציע סל כלים רגולטורי ומדיניותי חדש שיכול להניע תהליכי התחדשות ביישובים הערביים

רמלה # 2 | תכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה

רשימה זו מנתחת את תוכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה מהיבטים שונים. במטרה להעמיק את הידע וההבנה של העיר כמרחב חברתי וגאוגרפי וכבסיס לגיבוש מתווה להתחדשות עירונית

רמלה # 1 | יחסי עיר ומדינה בתהליכי התחדשות עירונית

סדרת רשימות הקרובה תעסוק בתהליכי התחדשות עירונית בעיר רמלה. הסדרה מבוססת על עבודה מעמיקה שנועדה לייצר רפלקציה על תהליכי ההתחדשות העירונית בישראל, ולאחר מכן להציע נקודת מבט חדשה

מרחב מיקוח

ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה

שמירת המורשת התעשייתית במתחם מעורב של מגורים ותעשייה

הביקוש המאסיבי למגורים בלונדון גורם להסבת אזורי תעשייה מסורתיים לאזורי מגורים. בתגובה לאובדן שטחים יצרניים, עיריית לונדון התוותה מדיניות המאזנת בין ביקוש למגורים לבין דרישה למקומות עבודה. מתחם התחדשות עירונית שיצא לפועל מכוח סדר היום הזה מערב שימושי תעשיה קלה ומגורים ברי-השגה.

לייצר בסלון הבית

בשנים האחרונות מתחזקת מגמת העבודה מהבית. תקופת הקורונה, אף הגבירה את הדרישה לאספקת חללי מגורים מותאמים לכך. מרבית העובדים מרחוק משתייכים לתעשיית הידע והשירותים, אך מה לגבי עבודה מהבית של המגזר היצרני? פרויקט מגורים חלוצי בלונדון משלב תעשייה קלה בתוך יחידות הדיור.

טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה -21

כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי

את מי משרתת הרשות המקומית בעידן הניאוליברלי? המקרה של שכונת מונטיפיורי בתל-אביב-יפו

שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית מזה מספר שנים. האם זו התחדשות אורגנית או מתוכננת? איזה חזון מציעה העיר והאם הרשות המקומית שומרת על האינטרסים הציבוריים בעידן של 'העיר היזמית'?

מסגד חסן בק, פרויקט מנשייה והגבול כגשר

פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"

שמאים או מתכננים- מי באמת מוביל את התכנון העירוני?

ד"ר אורי אנזנברג בילה שנה וחצי במסדרונות התכנון של עיריית תל אביב לצורך עבודה אתנוגרפית וחזר עם תובנות רבות על ניהול העיר, כוחן של שומות קרקע והשגות על מידת 'הכלכליות הטהורה' של ערכי הקרקע. ראיון על מערך היחסים בין השמאות לתכנון והחסמים במערכת התכנון העירונית

מה המשמעות של ההתחדשות העירונית ביום שאחרי האירועים האולימפיים בריו דה ז’ניירו?

אירועי מגה (Mega Events) בתחום הספורט וכן אירועי ענק אחרים כמו אירוויזיון נתפסים כזרז להתחדשות עירונית: שיפור תשתיות, שיפור רמת החיים, שיפור הכלכלה והתדמית של העיר בעולם. אולם, האם מדובר בשיפור בר-קיימא, כזה המותיר את חותמו לאורך זמן?

החיים בצל ההמתנה לפינוי בינוי

לא מעט בניינים ומתחמים בישראל נמצאים במצב זמני של המתנה לעתיד של הרס. כיצד בוחרת הקהילה להגיב אל סביבת מגוריה? המחקר כמעט ולא עוסק במצבי ההמתנה הממושכים שמשפיעים על הקהילה והיחידים. קבוצת פעילים בגבעת אולגה בוחרת להתנגד לזמניות דווקא דרך חיזוק קשרי הקהילה והיחס לסביבה