התחדשות עירונית

את מי משרתת הרשות המקומית בעידן הניאוליברלי? המקרה של שכונת מונטיפיורי בתל-אביב-יפו

שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית מזה מספר שנים. האם זו התחדשות אורגנית או מתוכננת? איזה חזון מציעה העיר והאם הרשות המקומית שומרת על האינטרסים הציבוריים בעידן של 'העיר היזמית'?

מסגד חסן בק, פרויקט מנשייה והגבול כגשר

פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"

שמאים או מתכננים- מי באמת מוביל את התכנון העירוני?

ד"ר אורי אנזנברג בילה שנה וחצי במסדרונות התכנון של עיריית תל אביב לצורך עבודה אתנוגרפית וחזר עם תובנות רבות על ניהול העיר, כוחן של שומות קרקע והשגות על מידת 'הכלכליות הטהורה' של ערכי הקרקע. ראיון על מערך היחסים בין השמאות לתכנון והחסמים במערכת התכנון העירונית

מה המשמעות של ההתחדשות העירונית ביום שאחרי האירועים האולימפיים בריו דה ז’ניירו?

אירועי מגה (Mega Events) בתחום הספורט וכן אירועי ענק אחרים כמו אירוויזיון נתפסים כזרז להתחדשות עירונית: שיפור תשתיות, שיפור רמת החיים, שיפור הכלכלה והתדמית של העיר בעולם. אולם, האם מדובר בשיפור בר-קיימא, כזה המותיר את חותמו לאורך זמן?

החיים בצל ההמתנה לפינוי בינוי

לא מעט בניינים ומתחמים בישראל נמצאים במצב זמני של המתנה לעתיד של הרס. כיצד בוחרת הקהילה להגיב אל סביבת מגוריה? המחקר כמעט ולא עוסק במצבי ההמתנה הממושכים שמשפיעים על הקהילה והיחידים. קבוצת פעילים בגבעת אולגה בוחרת להתנגד לזמניות דווקא דרך חיזוק קשרי הקהילה והיחס לסביבה

המקרה המאתגר של תכנית פינוי בינוי גבעת חן בבנימינה

איך אפשר לקיים התחדשות עירונית שתהיה כלכלית ועדיין לא תפגע בציביון הכפרי? שאלה זו מרחפת מעל הפרויקט בגבעת חן בבנימינה. המועצה המקומית התערבה, גייסה את המדינה ועדיין מחפשת את הדרך לעשות זאת. במה שינתה המועצה את התכנון ומה תפקידה של המדינה בפרויקטים שאינם עומדים בגזרת הרווחיות?

הג’נטריפיקציה בוויליאמסבורג מחסלת את התעשייה ודוחקת את מעמד הפועלים

הג'נטריפיקציה בווליאמסבורג בניור יורק עובדת לפי הספר, ראשית נכנסו צעירים מהמעמד הבינוני שחיפשו דיור זול יותר ממנהטן, בהמשך נדחקו עובדי מעמד הפועלים והאוכלוסיה הלטינית, הדומיניקנית והשחורה. והיום דוחק ההון ודירות היוקרה גם את מעמד הביניים. האם עיריית ניו יורק יכלה לעשות משהו כדי למנוע זאת?

תהליכי התחדשות עירונית ביישובים הערביים, הצעה לפיתוח מדיניות וארגז כלים מתאים

מעט פרויקטים ותכניות בתחום ההתחדשות מתרחשים ביישובים ערביים.  בנייר קצר זה אציג מספר היבטים של הגישה והיישום למימוש מדיניות תכנון התחדשות העירונית ביישובים הערבים תוך בחינה של המתח בין ההיבטים הייחודיים לאוניברסאליים

לקראת רפורמה בתהליכי התחדשות עירונית בישראל

מסמך מדיניות שנכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, בתחומי התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה. מטרתו המרכזית של המסמך היא להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים".

פודקסט | איך לחולל התחדשות עירונית בפריפריה

פרופ' ארז צפדיה על עקירה כתוצאה מתהליכי התחדשות עירונית הפוגעת בעיקר באוכלוסיות מסוימות, על חוסר האיזון בין המרכז לפריפריה, ואיך הסכמי הגג פוגעים באפשרות להתחדשות עירונית בפריפריה. פרופ' נטע זיו מציעה מנגנון חלוקתי שיאזן בין חוסר ההתחדשות בפריפריה לביקוש הגבוה במרכז וטוענת שיש לפתח מנגנונים רגלוטורים שיבטיחו התחדשות עירונית הוגנת יותר

פודקסט | מחשיבה על כמות לחשיבה על איכות בהתחדשות עירונית

פרופ' נורית אלפסי על הצורך לעבור מתכנון לא אדפטיבי לתכנון אדפטיבי, ועל ההכרח לעבור מחשיבה על כמות ומילוי טבלאות אקסל, לחישבה על איכות התכנון. וד"ר טליה מרגלית על הצורך לגבש קריטריונים להערכת תוכנית התחדשות עירונית שיתנו כוח למתכנן העירוני ויבטיחו איכות תכנונית

פודקסט | לשנות את נקודת המוצא בהתחדשות עירונית

בקצרצר זה מסבירה הפרופ' טלי חתוקה על ההכרח לתכנן מעבר למגורים ולעבור לחשיבה אזורית בהתחדשות עירונית, ד"ר רוית חננאל על הצורך לשנות את נקודת המוצא בגישה להתחדשות עירונית, ופרופ' הנרייט דהאן כלב על בפגיעות ויחסי הכוח בתהליכי התחדשות עירונית

התחדשות עירונית איננה רק חידוש המגורים – פרופ’ טלי חתוקה

איפה הקושי הגדול בתחום ההתחדשות העירונית בישראל? האם הקושי הוא במנגנון ובאופן שבו המערכת מבקשת להטמיע כלים קיימים? האם הבעיה היא בכלים עצמם? או האם הבעיה משמעותית יותר, אפיסטמולוגית, ונוגעת לאופן בו אנו ניגשים לסוגיה של התחדשות עירונית בישראל?

התחדשות של שכונות ותיקות באמצעות קרן להתחדשות עירונית- פרופ’ נורית אלפסי

מהו תכנון לא אדפטיבי? כיצד ניתן לחדש אותו? ואיך נבטיח שלא חוזרים על אותן טעויות? ביקורת על ההתחדשות העירונית הקיימת והצעה לפיתרון אופרטיבי

ביזור הוגן – לשם הגנה מפני דחיקת תושבים מבתיהם – פרופ’ ארז צפדיה

מה גוזרים תהליכי התחדשות על אוכלוסיות מוחלשות? על רשויות חלשות כלכלית? כיצד המנגנון הנוכחי של התחדשות עירונית מעצים פערים קיימים בין אזורי הביקוש לבין הפריפריה ומדוע הסכמי הגג פוגעים אנושות ביכולת של הערים החלשות להתחדש

קריטריונים לבחינת תכניות התחדשות עירונית – ד”ר אדריכלית טליה מרגלית

מהם הקריטריונים לאישור תכניות להתחדשות עירונית? האם התכנית נבחנות על תרומתן והתאמתן לקונטקסט העירוני , לרמה הסוציו-אקונומית של התושבים ולעיצוב העירוני? התשובה היא לא! על הצורך בגיבוש קריטריונים איכותיים לבחינת תכניות התחדשות עירונית

דיור בר השגה | מגוון

"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?

התחדשות עירונית פרטית- חברת Venn מחדשת או כובשת את שכונת שפירא?

חברת Venn מקימה מיזמים, מציעה מגורים ופותחת עסקים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. האם שכונה היא עסק כלכלי? מה ההשפעות על כלל תושבי השכונה והאם נוצרת קהילה עילית בתוך הקהילה הוותיקה שלבסוף תדחק החוצה?

ראש העיר חלם על שוויץ ויהוד קיבלה את פרויקט “בלה לוגאנו”

רבים מאיתנו מתקנאים בערים והערייות האירופאית, אבל האם נכון וניתן לייבא למרחב המקומי מודל מגורים אירופאי? בנוסף, אידאולוגיית 'עירוב השימושים' עומדת למבחן כאשר חללי המסחר הרבים בקומת הכניסה נותרים ריקים