התחדשות עירונית

מ"סרבן" ל"קורבן", על ההשפעה הרפואית של תהליכי התחדשות עירונית על קשישים

קשישים נתפסים כ'מכשול' בדרך לתהליכי פינוי בינוי, אך ההתנגדות והחרדה שלהם מן הפרויקט אינם רק תחושה אלא תהליך בעל השלכות רפואיות של ממש על מצבם הפיזי והנפשי. דר' דורון מרימס שחקר את הנושא מסביר כיצד זה משפיע על קשישים ומה ניתן לעשות על מנת לסייע להם.

התחדשות עירונית בפריפריה הגאוגרפית של ישראל | #5 רשימה מסכמת ופרסום המסמך המלא

כיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר.

התחדשות עירונית בפריפריה | #4 פיתוח קלאסטרים של התחדשות בראייה אזורית

ברשימות הקודמות הצגנו את חוסר ההתחדשות של הפריפריה והסיבות לו, הצענו מגנון התחדשות דיפרנציאלי בין הפריפריה הדרומית והצפונית, והצגנו קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי. רשימה זו מתמקדת בניתוח מחוז הצפון ומציעה עבורו הגדרה ראשונית של קלאסטרים כלכליים-חברתיים להתחדשות עירונית, המתייחסים לנושא התעסוקה - חסם עיקרי לפיתוח אזורי בפריפריה.

התחדשות עירונית בפריפריה | #3 קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי להתחדשות

בשתי הרשימות הקודמות בנושא, הצגנו ניתוח של המגמות הקיימות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה, והצענו קווים מנחים ליצירת מנגנון מותאם ודיפרנציאלי בין אזורי הפריפריה הצפונית והדרומית. רשימה זו עוסקת בקריטריונים המרכזיים שצריכים לעצב את סל הכלים האזורי להתחדשות.

התחדשות עירונית בפריפריה | #2 קווים מנחים להתחדשות קונטקסטואלית

ברשימה הקודמת הצגנו ניתוח של המצב הקיים והמגמות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה. המסקנה הייתה שהפריפריה אינה מתחדשת, ושנדרש שינוי פרדיגמה בתחום. רשימה זו תנתח את מאפייני הפריפריה הגיאוגרפית הישראלית במטרה להציע קווים מנחים למנגנון התחדשות קונטקסטואלי.

התחדשות עירונית בפריפריה | #1 שינוי הפרדיגמה התכנונית

כיצד ניתן לייצר התחדשות עירונית בפריפריה? המדיניות ומודל ההתחדשות הקיים, הנשענים על מימון יזמי, מתגברים את ההתחדשות העירונית דווקא באזורי הביקוש. הגל הנוכחי של התחדשות עירונית מפלה ומחליש את הפריפריה, מצב המרקמים הוותיקים מתדרדר והערים סובלות מהגירה שלילית.

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 2# הצעה להתחדשות מרכז מסחרי רובע ד' אשדוד

ברשימה הקודמת גיבשנו אסטרטגיה ארצית להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים ותיקים. המסמך הנוכחי מבקש ליישמה במיקרו, בתכנון התחדשות של מרכז מסחרי ברובע ד' באשדוד המהווה אבטיפוס של מרכז מסחרי שכונתי מוכר ונפוץ בישראל.

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 1# מסמך מדיניות להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים בישראל

הצורך בגיבוש מדיניות להתחדשות למסחר, מתחדד על רקע הדרדרותם של המרכזים המסחריים בשכונות הותיקות בישראל. חוסר בכלים להתמודדות עם ריבוי בעלויות, פגיעה במוניטין העסקים, גוררים יצירת מפגע בלב השכונות המתחדשות. מסמך זה מציע אסטרטגיה ארצית לחידושם באמצעות שילוב מסחר אלקטרוני ותוך מקסום התועלת הציבורית.

לאתגר את האורתודוקסיה התכנונית בירוחם

הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".

השמשה מחדש של קניונים נטושים במרכזי ערים בישראל

צמיחתו של המסחר המקוון ונטישתם של הקניונים הממוקמים במרכזי הערים, מחדדת את הצורך בפעולה אקטיבית להחייאתם. מסמך זה מציע חשיבה ומדיניות ארצית להשמשה מחדש של קניונים דועכים לטובת יצירת דיור בר השגה, מענה על צרכי ציבור וחיזוק מסחר מקומי.

כיצד תמ"א 38 משנה את התמהיל המעמדי בעיר? השינויים הסוציואקונומיים בעיר רמת גן

רמת גן עד לא מזמן הייתה העיר המובילה בפרויקטים מסוג תמ"א 38. מה ההשפעה על פרויקטים אלו על התמהיל המעמדי בשכונות ותיקות שעברו חידושים רבים? מיפוי הפרויקטים לצד הדירוג הסוציו-אקונומי של השכונות מעלה מגמות של משיכת אוכלוסיות חזקות ועליה ברמה החברתית-כלכלית הכוללת.

ג‘נטריפיקציה אורגנית וג‘נטריפיקציה תכנונית: המקרה של הרצליה ופרדס חנה

שכונות וותיקות רבות ברחבי הארץ עוברות תהליכים של התחדשות, האוכלוסייה משתנה, מרקם הבינוי משתנה ואיתם גם המעמד הסוציו-אקונומי של התושבים. הרשימה בוחנת כיצד מתרחש תהליך ההתחדשות בשתי שכונות בערים שונות

ג'נטריפיקציה ירוקה

לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?

­­כיצד ציר ז'בוטינסקי מתפקד­ כמרחב ציבורי לאורכו? חוות דעת תכנונית

הצעה נוספת לחידוש ציר ז’בוטינסקי החוצה את ערי גוש דן ועתיד להשתנות בעקבות הקמת הרכבת הקלה. מדוע על אף האינטנסיביות העירונית שלו ומגוון השימושים נותר מוזנח ומכוער. חוות דעת זו מציעה חלופות לפיתוח ציר ז’בוטינסקי סביב תחנות הרכבת העתידיות

התחדשות ציר ז'בוטינסקי כהזדמנות לשיתוף פעולה אזורי-יצרני

ציר ז'בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.

כלים חדשים לקידום התחדשות עירונית ביישובים הערביים בישראל

מחקר חדש בנושא התחדשות עירונית במגזר הערבי בישראל שנערך בשיתוף פעולה בין מרכז הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת סיכוי, מציע סל כלים רגולטורי ומדיניותי חדש שיכול להניע תהליכי התחדשות ביישובים הערביים

רמלה # 2 | תכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה

רשימה זו מנתחת את תוכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה מהיבטים שונים. במטרה להעמיק את הידע וההבנה של העיר כמרחב חברתי וגאוגרפי וכבסיס לגיבוש מתווה להתחדשות עירונית

רמלה # 1 | יחסי עיר ומדינה בתהליכי התחדשות עירונית

סדרת רשימות הקרובה תעסוק בתהליכי התחדשות עירונית בעיר רמלה. הסדרה מבוססת על עבודה מעמיקה שנועדה לייצר רפלקציה על תהליכי ההתחדשות העירונית בישראל, ולאחר מכן להציע נקודת מבט חדשה

מרחב מיקוח

ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה

שמירת המורשת התעשייתית במתחם מעורב של מגורים ותעשייה

הביקוש המאסיבי למגורים בלונדון גורם להסבת אזורי תעשייה מסורתיים לאזורי מגורים. בתגובה לאובדן שטחים יצרניים, עיריית לונדון התוותה מדיניות המאזנת בין ביקוש למגורים לבין דרישה למקומות עבודה. מתחם התחדשות עירונית שיצא לפועל מכוח סדר היום הזה מערב שימושי תעשיה קלה ומגורים ברי-השגה.

לייצר בסלון הבית

בשנים האחרונות מתחזקת מגמת העבודה מהבית. תקופת הקורונה, אף הגבירה את הדרישה לאספקת חללי מגורים מותאמים לכך. מרבית העובדים מרחוק משתייכים לתעשיית הידע והשירותים, אך מה לגבי עבודה מהבית של המגזר היצרני? פרויקט מגורים חלוצי בלונדון משלב תעשייה קלה בתוך יחידות הדיור.

טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה -21

כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי

את מי משרתת הרשות המקומית בעידן הניאוליברלי? המקרה של שכונת מונטיפיורי בתל-אביב-יפו

שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית מזה מספר שנים. האם זו התחדשות אורגנית או מתוכננת? איזה חזון מציעה העיר והאם הרשות המקומית שומרת על האינטרסים הציבוריים בעידן של 'העיר היזמית'?