המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.
הרב דניאל גוטנמכר שואף שהציבור שלו הדתי לאומי יעסוק יותר בסוגיות עירוניות. הוא מאמין בעירוניות, הילכתיות, ערים מעורבות שימושים ואנשים. לטענתו הספרות הדתית צריכה להתעדכן נוכח השינויים בערים המודרניות ולתת את הדעת בנוגע לסוגיות שעולות מהחיים בעיר, ובאופן רחב יותר לגלות משמעות בחיים האורבניים
מהו תפקידם של מרכזים קהילתיים בעיר והאם הוא מתשנה בין שכונה לשכונה? עיריית תל אביב יפו הצהירה כי מטרתה לקדם קהילות והון חברתי, אך מה המושגים האלו אומרים ומה הרלוונטיות שלהם או הביטוי שלהם בשכונות השונות בעיר?
האם מטבעות קהילתיים או מקומיים יכולים לברוא יש מאין ולהעצים שכונות מוחלשות? לקדם עירוניות בת קיימא וכלכלה מקומית? לירה שפירא הוא מטבע שהומצא בשכונת שפירא בתל אביב ומהווה ניסיון ראשון ומעניין לבחון כיצד מטבע קהילתי יכול לחזק קהילה, לעודד צריכה מקומית ולקדם מטרות אקולוגיות.
פרופ’ רחל קלוש מגיבה למאמרו של יוברט לו יון The Dilemma of Planning. לטענתה הגישה הביקורתית אותה מציג יוברט מדגישה את ההיבריס המקצועי ורואה בתכנון כוח עיקרי בעיצוב המרחב, תוך שהיא מתעלמת מהעובדה שהמשתמשים במרחב שותפים לא פחות משמעותיים מהמתכננים בייצורו. היא מפנה אל האנרכיזם, לא רק כאמצעי לייצר מודלים תכנוניים אלטרנטיביים, אלא בעיקר כדי לשאוב השראה עבור פרקטיקות תכנוניות המדגישות פעולה ישירה ללא מתווכים ודורשות מהמתכננים לקחת אחריות אישית ולפעול למימוש אלטרנטיבות בשטח. פרקטיקות אלו מעודדות התארגנות לא היררכית הגורסת שותפות בידע תוך ויתור מרצון על השתייכות למבני כוח, כולל אלה המוקנים באמצעות ידע מקצועי ומתן ביטוי לתהליכי השינוי בעשייה יומיומית אשר מחייבת את המתכננים להשיל מעצמם חלקים גדולים מהסוציאליזציה המקצועית הפריבילגית.
ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה
רשימה זו מציעה חזון למרחב ציבורי המשמש מקום לבלות, לעבוד, לכלכל את צרכינו ולגבש קהילה. "החממה"- מפעל חקלאות חברתי בלב העיר המאפשר ויוצר מפגשים חברתיים, למידה ועיסוק רב חושי.
כיצד השפיע שינוי בתפיסת הטיפול בחולי נפש על הזירה העירונית? לאחר שנסגרו מוסדות טיפול בארצות הברית מצאו עצמם רבים חיים כחסרי בית במרכזי הערים. חוקרים כינו את המציאות העירונית החדשה "נופים של ייאוש". כיום יש לחשוב מחדש על שיטות הטיפול באנשים בצורך וכיצד לארגן מחדש את הנוף של הדאגה
סדרת הרשימות הקרובה בנושא דאגה/טיפול (care) תסקור מניין צמח תחום זה כסוגיה מחקרית, כיצד משתנה הגאוגרפיה של הדאגה והנוף של הטיפול באוכלוסיות שונות. הרשימה האחרונה תציג את מה שמכונה 'אתיקה של דאגה' המציעה תפיסה מוסרית ואף חזון לחברה אחרת המושתתת על סולידריות והדדיות.
לא מעט בניינים ומתחמים בישראל נמצאים במצב זמני של המתנה לעתיד של הרס. כיצד בוחרת הקהילה להגיב אל סביבת מגוריה? המחקר כמעט ולא עוסק במצבי ההמתנה הממושכים שמשפיעים על הקהילה והיחידים. קבוצת פעילים בגבעת אולגה בוחרת להתנגד לזמניות דווקא דרך חיזוק קשרי הקהילה והיחס לסביבה
עיריית כפר סבא קיימה תהליך פנים אירגוני שנועד לבחון את מידת השימוש והנגישות לשירותים קהילתיים. על סמך מיפוי נרחב של המבנים והשימושים שנעשים בהם (מספר משתתפים, שעות ביום וקהלי יעד) יכולה כעת הרשות לתכנן אסטרטגית ופיזית את מבני הציבור שלה כך שינצולו יותר שעות בייממה ויציעו שרותים יותר מגוונים
שכונת "בצוותא" בחריש מציעה דיור קהילתי במודל של פיתוח יזמי בניגוד לצורות שונות של 'קו-האוסינג' שלרוב צומחות מלמטה על ידי קהילות שמתארגנות ביחד. האם יש כאן בשורה חדשה שמצליחה לקחת את עקרונות המגורים הקהילתיים ולהציעם לקהל רחב יותר? והאם התכנון הפיזי של השכונה עונה ומקדם את הערכים של 'קו-האסינג'?
לאחר שברשימה הקודמת דנו בהיחלשות חיי הקהילה ברשימה זו נביא את הקולות שטוענים כי חשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי דווקא גדלה. על רקע תהליכי גלובליזציה שהחלישו את מדינת הלאום והאתוסים הלאומיים המאחדים, צומחת המשמעות המקומית והחיפוש אחר קהילה. ואולי בכלל מנצלת המדינה את הקהילה בעידן הניאו-ליברלי כאשר היא מעבירה לה אחריות ונסוגה מתפקידה?
האם בעבר הינו קהילתיים וסולידריים יותר? הספר 'לשחק באולינג לבד' טוען שכן. מדוע הפכו חיינו לפחות קהילתיים? פירבור היא אחת הסיבות לכך. על המושג "הון חברתי" וירידת קרנה של הקהילה לפי הסוציולוג רוברט פאטנם
לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?
