מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.
"החיות העירונית" נמדדת במידה רבה ביחס למוקדי המסחר בעיר - הרחוב המסחרי, הקניון, השוק, המרכז המסחרי, אך כיום עליית המסחר המקוון משנה את פניהם. מגמות הצריכה וה"עירוניות" קשורות במערכת יחסים מורכבת ודינמית. האם עולם התכנון מבין ומסתגל למגמות הללו? ואיך זה מסתדר עם התיאוריות התכנוניות הרווחות לגבי מהי עירוניות "טובה"?
הערים שהתרחבו "בלעו" לתוכן בתי קברות שהיו ממוקמים בשוליהן. ביחס למחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בעיר המצטופפת, האם יש מקום לחשיבה אחרת על בתי הקברות, גם כמשאב ציבורי? על המדיניות שגיבשו אוסלו וקופנהגן בעקבות שימוש גובר בבתי הקברות גם כמרחבים יומיומיים, והמצב אצלנו.
הרב דניאל גוטנמכר שואף שהציבור שלו הדתי לאומי יעסוק יותר בסוגיות עירוניות. הוא מאמין בעירוניות, הילכתיות, ערים מעורבות שימושים ואנשים. לטענתו הספרות הדתית צריכה להתעדכן נוכח השינויים בערים המודרניות ולתת את הדעת בנוגע לסוגיות שעולות מהחיים בעיר, ובאופן רחב יותר לגלות משמעות בחיים האורבניים
"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?
תכנון היישובים הפרבריים בישראל מתאפיין בהקצאה מאסיבית של שטחים ציבוריים פתוחים ובמערכת נופית שהיא בין יישוב כפרי לפרבר עירוני, הכוללת פארק מרכזי שסביבו מבני ציבור בשילוב ביזור גנים ציבוריים בתוך השכונות. מה קורה במרחבים הללו בפועל? איזה סוג של חיים ציבוריים מתרחשים בהם? רשימה זו מציגה ממצאים שנאספו ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב
הקרורנה שינתה את דפוסי השימוש שלנו במרחב לחשוב מחדש על בחירות החיים וסביבות המגורים. כיצד אלה ישיפיעו על עתיד הערים שלנו? ומגמות רחבות של מגורים, תעסוקה ותנועה במרחב. סדרת פודקסט חדשה בוחנת את השינויים שהקורונה חוללה ועתידה לחולל בשימוש שלנו במרחב דרך חמישה סיפורים אישיים
האם בעיר אנו חווים בדידות, זרות או לבדיות שהיא דווקא חיובית ומשחררת? בראיון בפודקסט אדרבא משוחחים הפרופסורים תמר הרמן ואורן סופר עם פרופ' טלי חתוקה בזיקה שבין טיפולוגיות מגורים לבין יחסים חברתיים וחיי הנפש בעיר
בניירובי יש שוק נדל"ן רותח של גורדי שחקים מחד, ואחד מאזורי הסלאמס הגדולים באפריקה מאידך. ראיון עם אדריכל נוף, שגדל למד ועבד בקניה, על המורכבות של פיתוח עירוני
את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה
לאחר שנים של תחרות בין ערים על משיכת תאגידים וחברות הי טק, חלה התפכחות והכרה בקונפליקט בין האינטרסים העירוניים לאינטרס של חברות הענק. הגיע העת שגם ערי ישראל יתפכחו מהחלום.
הספר "סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות" מציע היסטוריה חברתית של הקיום התרבותי, הכלכלי והפוליטי של נשים בערים הפלסטיניות שלפני 1948 ושואף להזכיר את העיר הפלסטינית ולחשוף את תפקידה כמחוללת שינוי. איך נראו החיים שאבדו והאם הזיכרון שלהם יכול להשפיע על המאבק הפלסטיני הפמיניסטי של העת הזו?
גם ערים קטנות רוצות למשוך אליהן את המעמד היצירתי. בעוד הדיון של העיר היצירתית מתמקד בערי המטרופולין, חלק מן החוקרים ממקדים את המבט בערים הקטנות. כיצד ואילו כוחות נדרשים בכדי לחולל בהן שינוי ולאיזה מודל עירוני עליהן לשאוף? רשימה בשני חלקים.
סינגפור מציעה מודל מרשים ביותר של דיור ציבורי לכלל האוכלוסייה, בנוסף היא מחייבת עירוב אתני בכל בניין ובלוק כך שלא ייוצרו מובלעות אתניות במגורים. אך במדינה שאיננה דמוקרטית השליטה המוחלטת בשוק הדיור משמשעותה גם שליטה וחדירה לחייו של הפרט
הערים היצירתיות אולי נקראות כך אך המציאות רחוקה מלהיות יצירתית. ג'ימי פאק מבקר את רעיונות העיר היצירתית בטענה שהן מקור לבנאליות עירונית. סוד ההצלחה של פדריגמה זו הוא בערכים הניאו-ליברלים שהיא מקדמת העטופים בשפה של חדשנות ויצירתיות
הספר "עלייתו של המעמד היצירתי" התפרסם לפני למעלה מעשור אך הוא ממשיך להשפיע ולעצב ערים בדמותו. מיהו המעמד היצירתי? אילו ערים הוא מחפש? וכיצד זה מהווה מנוע לצמיחה עירונית?
עיריית רמת גן משתמשת באסטרטגיות תכנוניות כדי להוביל שינוי במתחם הבורסה הכולל ניקוי הזנות ומועדוני החשפנות. רשימה על פסק הדין התקדימי שאישר אי-קיום מועדוני חשפנות במתחם הבורסה, והקשר שבין התחדשות עירונית לניקוי המרחב.
האם מפעלי העתיד ישובו למרכזי הערים? במידה וכן, באיזה אופן? החוקרת נינה רפפורט מציעה לבחון מחדש את מודל המפעל האנכי- מפעל רב הקומות שאפיין את מבני התעשייה בתחילת המאה העשרים, כפתרון חדשני לתקופה הנוכחית.
רשימה זו מתארת את עתיד המרחב הכפרי בעידן הנאו ליברלי, עידן שבו המדינה מחליטה לסגת מתמיכתה הכלכלית באזורי הספר. תיירות, העברת בעלות וכלייה, העתיד המדכדך של הספר
מעבדות הפכו לטרנד חם, מחברות במגזר הפרטי, דרך המגזר הציבורי ועד אירגונים במגזר השלישי, כולם מקימים 'מעבדות עירוניות'. מה מושך במושג מעבדה? מה משתוף למעבדות העירוניות ברחבי העולם ומה שונה בינן לבין המעבדות באקדמיה? חוקרים שהחלו לבחון את הסוגיה מעלים מספר ביקורות על המוגבלות של 'המעבדה' במגזר הציבורי והפרטי
מקדשי העירוניות מהללים את הליברליות והקוסמופוליטיות של העיר אך למעשה העידן העירוני הוא מלחמה מעמדית ואתנית שדוחקת את המעמדות הנמוכים ואוכלוסיות של צבע מחוץ לעיר. בלונדון שבה הג'נטריפיקציה גואה, מהנדסים יצאו בהצהרה נגד הכלי של פינוי בינוי אשר פוגע באוכלוסיות מוחלשות, גובה מחיר סביבתי כבד ולא מקיים כלכלית לטווח הארוך. האם לא הגיע זמן לדיון שכזה גם בישראל?
מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה
האם אינסטגרם, פינטרסט ואיר בי אנד בי אשמים בסטנדרטיזציה של הטעם שלנו ובהפצת סגנונות עיצוב זהים ברחבי העולם? או שהם אחראים לכך שמקומות זרים הופכים בין רגע למוכרים בזכות העיצוב הדומה? קייל צ'קיה טוען שתרבות הסיליקון ואלי ועובדי התאגידים הבינלאומיים הם שגורמים לייצור והשכפול של מרחבי AirSpace ברחבי העולם
תנופת הבנייה ומדיניות הציפוף משנה את אופיה של ראש העין שהייתה בעבר פרבר שקט. תכנית המתאר לא עונה על השאלה איזה מודל עירוני מבקשים לקדם לראש העין? תכנון מהסתכלות אזורית יכול היה לתרום לתכנון טוב יותר בנושא תחבורה, תעסוקה, שטחים ירוקים ופיתוח כלכלי, אך בראש העין כמו ביתר הערים בישראל עדיין תקועים בגישת תכנון העיר הבודדת
המילה שיתוף זוכה לעדנה מחודשת ואף לסקס אפיל וטרנדיות באמצעות יוזמות כמו WeLive. חלק מהיוזמות אמנם ממשיכות לדבר את השפה של הניאוליברליזם אך עדיין הן משקפות הלך רוח של חיפוש אחר אלטרנטיבה. זה הזמן לחשוב על מודלים חלופיים אוטופיים לאורח החיים העירוני בדמות קהילות שיתוף עירוניות
המתח בין הערים הגלובלית למדינה הולך ומתעצם על רקע התחזקותן ויכולתן לגבש מדיניות עצמאית במגוון של תחומים. מהם גבולות הכוח של העיר? ומהי מידת האוטונומיה שלה? האם ערים צריכות להתחיל לקיים מדיניות חוץ? ואיך כל זה קשור בהכרעה של הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי? המתח בין העיר למדינה עורר ויכוח בין קובעי מדיניות, עיתונאים ואקדמאים בכנס בשיקגו לערים גלובליות
